החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

לשאול נכון בכיתה

מאת:
הוצאה: | 2017-03 | 161 עמ'
קטגוריות: עיון

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

37.00

רכשו ספר זה:

הספר מציג את נושא שאילת השאלות כעניין בעייתי מצד אחד, וכמיומנות בעלת חשיבות רבה מאד עבור מורים ותלמידים מצד שני. הבעיה המרכזית הכרוכה בשאילת שאלות בכיתה היא שהנושא, במידה רבה, פשוט אינו מוכר. אי-לכך לא מוכרים חשיבותו, ניהולו והפדגוגיה שניתן לשכלל באמצעותו. נושא השאלות נקשר באופן הדוק לנושאים אחרים הכלולים ב"כישורי חשיבה מסדר גבוה" (חשיבה ביקורתית, מטא קוגניציה, יצירתיות טיעון, היסק ועוד) ועוסק הרבה בקשר זה. לספר חלק ראשון תיאורטי בעיקרו, וחלק שני פרקטי בעיקרו. החלק המעשי מביא דרכים מגוונות רבות לעיסוק בשאלות בכיתה – מצד מורים ותלמידים. באמצעות שליטה בשאילת שאלות ניתן להגיע בקלות יחסית גם לתחומים אחרים של חשיבה גבוהה.

מקט: 978-965-571-146-2
מסת"ב: 978-965-571-146-2
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
עמוד הפייסבוק

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


מבוא
"הצגת השאלה חשובה לעיתים יותר מהפתרון שלרוב הינו פרוצדוראלי […] להציג שאלה חדשה, אפשרות חדשה, להתבונן בבעיה מוכרת מזווית חדשה מצריך יצירתיות שמקדמת באמת. אלברט איינשטיין.

הספר שלפנינו הוא בגדר "שאלה נעלמה"1, תחום שהוא במידה רבה בלתי מוכר. שאילת שאלות היא אחת האסטרטגיות המרכזיות של חשיבה מסדר גבוה, הכלולה במסגרת ההגדרה של למידה משמעותית. היבטים אחרים של חשיבה מסדר גבוה – כפי שהגדיר זאת משרד החינוך במסגרת תכנית שנקראה "אופק פדגוגי" – הם: השוואה, הסקה, זיהוי רכיבים וקשרים, מיון, העלאת מגוון נקודות מבט ועוד (יועד וחוב', 2010). ספרות רצינית בנושא שאילת שאלות החלה להופיע בשנות ה-70 של המאה הקודמת (Dillon, 1982), ומאז היו חיבורים שונים שהצביעו על חשיבות הנושא והמליצו על דרכים פרקטיות לנהל שיעורים באמצעות שאלות.

קון (Kohn, 2015), במאמרו "מי שואל?", מציג בעצמו מספר שאלות, שפותחות כיוונים לדיון: אילו שאלות נשאלות ואילו שאלות ראוי שתישאלנה? שאלות של מי: המורים או התלמידים? למה משמשות השאלות? ומהן המטרות שלשמן נשאלות השאלות? קוסטה וקאליק (Costa & Kallick, 2015) בוחנים שאלות אחרות: (1) האם אתה מציג שאלות לכל הרמות הקוגניטיביות (בעקבות בלום ואחרים, ר' בהמשך); (2) האם שאלותיך בונות על הנחות חיוביות? (3) האם שאלותיך בונות הרגלי חשיבה מקדמים? (4) האם שאלותיך מקדמות רפלקציה ומטא-קוגניציה? (5) האם אתה מציג שאלות בעלות תוקף לזמנים ארוכים?

קוטון (Cotton, 1988) מנגידה שני סוגים של שאלות: שאלות קוגניטיביות ברמה נמוכה, כמו אלו שמבקשות חזרה על דברים, שאלות "סגורות" (כן/לא) או שאלות של ידע. שאלות ברמה גבוהה יותר מוגדרות בכך שהן מבקשות מן התלמיד להראות שליטה קוגניטיבית ותחכום בקטעי חומר שנלמד, ולבסס תשובות באופן הגיוני, מתוך חשיבה והצגת עובדות. שאלות אלו מוגדרות "פתוחות", פרשניות, מעריכות, חוקרות, מסיקות ומשלבות.

אסטרטגיית שאילת השאלות היא בעלת חשיבות רבה לצורך טיפוח החשיבה כפי שאראה בהמשך, ולמרות זאת היא כמעט שאינה מקבלת ביטוי במערכת החינוך: לא הרבה נעשה במחקר (אציג כאן את עיקרי החומרים שישנם בעברית) וכמעט כלום בפרקטיקה החינוכית בכיתות. מורים רבים, כאמור, אינם מכירים את הנושא ואינם עוסקים בו בתהליך ההוראה.

לספר שלפנינו ארבעה חלקים: מהותה של שאילת השאלות; חלקם של המורים בכך; מקומם של התלמידים; וכיצד מחוללים שינוי. בחלק הראשון של הספר אציג את הנתונים המצביעים על כמות השאלות שנשאלות בשיעור ממוצע ועל איכותן, אתייחס לחשיבותה שאילת השאלות כמרכיב בסיסי בחשיבה מסדר גבוה, ובמקביל אציג את הקשיים הגדולים במימושה של שאילת שאלות טובות בכיתה. בחלק השני אבחן מה עושים בעניין זה המורים והאם ישנה הוראה באמצעות שאילת שאלות טובות; בחלק השלישי אבחן מה קורה לתלמידים מול שאילת השאלות, ובחלק הרביעי אתייחס בפירוט לפרקטיקה של תהליך השינוי ולקשיים שעומדים בדרך. זהו האתגר המרכזי העומד בפני ובפני המערכת כולה, לבחון האם ניתן לשנות את הדפוסים המסורתיים של עיסוק בשאלות בכיתה, ולעבור למשהו שונה בתכלית.

1    מאמר בשם זה נכתב לראשונה על-ידי יצחק אפשטיין בעיתון השילוח ב-1907, בנושא אחר כמובן.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “לשאול נכון בכיתה”