אבל אילו השמיים
לא היו
הגבול,
כמה גבוה
היית
מרשה לעצמך
להמריא?
הרבה מכתבי אהבה כתבתי בחיי. חלקם מצאו עצמם מוכתמים בדמעות של לב שנשבר, וחלקם מצאו עצמם מוכתמים בנשיקות שעטפו אותו ושמרו עליו מכל פגע, שלא יזדהמו פצעיו, שיחלים לאיטו, עד שבסוף יהיה שוב עצמו.
הספר הזה מקבץ בתוכו קומץ מכתבים המשקף את הדרך שעברתי עד היום.
מעיין ל' ברזל, בת 25, היא סטודנטית ל- M.A במכללת עמק יזרעאל. במהלך חייה חוותה מעיין כאבים נפשיים ופיזיים שהובילו לאבחנות רבות של מחלות כרוניות ששינו את הלך חייה. משהייתה ילדה צעירה השתמשה בשירה ככלי לשיתוף כאביה, מחשבותיה ורצונותיה, ודרך הכתיבה היא לומדת להשלים עם עצמה.
אין עדיין תגובות