הקדמה

אני רוצה לשתף אתכם בהשתלשלות העניינים שהביאה אותי לכתוב את הספר הזה: לאחר שסיימתי את לימודי הרפואה בטכניון בחרתי להתמחות בפסיכיאטריה. הנפש האנושית עוררה ועדיין מעוררת את סקרנותי, וביקשתי להבין אותה יותר. אבל רצה המקרה, וכעבור זמן קצר מצאתי את עצמי אורז את מיטלטלי ומתחיל השתלמות פוסט־דוקטורט במחלקה לחקר המוח במכון ויצמן ברחובות.

לא ידעתי זאת אז, אך השנים שבהן התחלתי את עבודת המחקר במכון ויצמן היו עידן זהב של חקר המוח. מחקרים פורצי דרך שנעשו באותה תקופה מצאו כי למוח האנושי יש יכולת טבעית קבועה להשתנות, להשתפר ואף לתקן את עצמו. בזכות היכולת הזאת נולד המונח ‘המוח הגמיש’, ובמסדרונות מכון ויצמן (וגם בקפיטריה) שוחחנו רבות על נפלאות המוח הגמיש ועל השאלה ‘מה זה בעצם אומר’. כיום אנחנו נמצאים עשרים שנה אחרי פרוץ מהפכת המוח הגמיש, וחוקרי מוח רבים עדיין מתחבטים בשאלה כיצד אפשר לרתום את הבנת המוח הגמיש לשיפור הבריאות הפיזית והנפשית.

להערכתי יש שתי סיבות מרכזיות לכך שהתיאוריה על המוח הגמיש עדיין לא פגשה את הפרקטיקה הרפואית. הסיבה הראשונה היא מספרם הקטן יחסית של הרופאים העוסקים בחקר המוח. בה בעת אפשר למצוא בחקר המוח לא רק ביולוגים, אלא גם מתכנתים, מהנדסים, פיזיקאים ומתמטיקאים רבים. כתוצאה מכך הפנה חקר המוח באופן טבעי משאבים רבים לתחום המעשי והמסקרן של ‘ממשק מוח־מכונה’ והשאיר מאחור שדה מחקר שלהערכתי מסקרן הרבה יותר — ‘רפואת המוח הגמיש’.

הסיבה השנייה (והיא חשובה לא פחות מהראשונה) היא הנטייה של בני החברה המערבית להתמחוֹת, וההצטמצמוּת המתמדת של התחומים שאנו מתמחים בהם. הנטייה הזאת מבטיחה היכרות טובה עם הנושא שאנו מתמחים בו, אבל מונעת מאיתנו את היכולת לראות את התמונה המלאה. התופעה הזאת קיימת כמובן גם ברפואה. אם בעבר רוב העוסקים ברפואה היו רופאים כלליים שעסקו בקשת רחבה של עניינים, ממחלות וטיפול בפצעים ועד מיילדות ורפואת עיניים, היום רוב הרופאים מתמחים בתחומים מוגבלים, וגם התחומים האלה נעשים מצומצמים יותר ויותר. למשל, ברפואת עיניים קיימות תת־התמחויות למרכיבי העין השונים, וכך כמובן בענפי הרפואה האחרים.

בגלל המורכבות העצומה של האיבר המצוי בקודקודנו, והידע הרב שיש לנו עליו, הדבר בולט במיוחד בחקר המוח. אין פלא אפוא שיש בחקר המוח תחומי התמחות רבים — מחקר המודעות וממשק מוח־מכונה דרך תפקודי הרגש והיצירתיות ועד שפה וזיכרון — ואין פלא שאדם המתמחה באחד התחומים האלה לא יכיר היטב תחומים אחרים הקשורים למוח. כך, למשל, חוקר מוח העוסק בזיכרון יכיר את מסלולי הזיכרון במוח ואת המבנה הייחודי של רקמת המוח באזורי הזיכרון, ואף יצבור ידע על ‘מירוץ השליחים’ המתנהל ברחבי המוח כדי לאפשר שליפה יעילה של זיכרון שהיה טמון ב’מרתפי המוח’, אבל ייתכן מאוד שהוא יופתע כאשר יתברר לו כי הליכה משפרת את הזיכרון ואילו עודף שינה (ולא רק מחסור בה) פוגע בו.

לפני שנים אחדות, כשהעברתי במכון ויצמן קורס בנוירואנטומיה, קיבלתי בחלק ממשובי הסטודנטים ביקורת על שאני מקדיש יתר תשומת לב לתמונה הגדולה ולא עוסק מספיק בפרטי הפרטים. תחילה נפגעתי מהביקורת הזאת. חשבתי שבניתי קורס לתפארת… סטודנטים כפויי טובה… אך לבסוף הבנתי שזוהי הדרך שלי והדרך הזאת נראתה לי נכונה. זה היה רגע מכונן בשבילי. בשנים הבאות ניצלתי את היותי רופא וחוקר מוח כדי לשלב בין ידע מדעי לידע קליני ולקדם תחום מדעי חדש ומרתק — רפואת המוח הגמיש. וכשהעיסוק בתחום הזה התחיל להבשיל לספר הזה, כתיבת הספר נעשתה מתוך התרכזות בנושאים שמעניינים את כולנו בחיי היום־יום (נושאים כמו זיכרון, בריאות פיזית ונפשית, אושר ולמידה) ומתוך החלטה לפעול מהכיוון ההפוך: קודם לבחור את תחום העניין ורק אחר כך לאסוף את ההבנות הקליניות והמדעיות עליו ולעבד אותן למידע שיהיה ברור לכול ויאפשר הבנה רחבה יותר של הנושא. וכשההבנה תחלחל, אזמין אתכם, קוראים יקרים, לברר היכן הדברים תופסים אתכם בחיי היום־יום, ולהעניק לכם כלים מדעיים לשיפור התפקוד שהעלינו על ‘שולחן הניתוחים’.

בכל אחד מפרקי הספר תפגשו תפקוד מוחי השזור בחיי היום־יום שלנו. תחילה תוכלו להכיר אותו ואחר כך גם להתיידד איתו (מתוך ההיכרות שתעמיק). בכל פרק אתאר גם כיצד אפשר לשפר את אותו תפקוד מוחי, ואתם הקוראים תחליטו אם להסתפק בהיכרות ובידידות או לבחור בגישה פעילה יותר של שיפור ועבודה על עצמכם. עם זאת, אין צורך להמתין לסיום הקריאה כדי להתחיל בעבודה. אני מציע לכם לאמן את מוחכם כבר במהלך קריאת הספר. הודות להבנות שתצברו מתוך קריאת הספר תוכלו לחזק את חסינותכם לחוליים כמו שפעת וקורונה — ובעזרת הידע הכלול בו תוכלו להפוך משברים להזדמנויות. בספר תוכלו למצוא גם שלל דרכים לחיים פעילים והצעות לתרגול יומיומי להפחתת המתח הנפשי. מחקרים מוכיחים שחיים פעילים נטולי מתח מקדמים בריאות פיזית ונפשית ומסייעים לאריכות ימים.

בהנאה ובהצלחה

יוסי חלמיש

5.9.2021