שאלה: האם מנהלים ומורים קוראים ספרות מקצועית? האם חשוב שיקראו ספרות מקצועית? "ספר הספרים המוערים של החינוך" נכתב מתוך תחושה, […]
הקדמה
‘ספר הספרים המוערים של החינוך’ נכתב מתוך תחושה וידיעה, שאנשי החינוך קוראים מעט ספרות מקצועית אם בכלל. הבעיה נוצרה במידה רבה בשל העובדה שהספרות הזאת אינה נגישה להם. מנהלים ומורים טרודים ועייפים לאחר יום עבודה, ולא פעם נטולי אנרגיות וקשב, אינם עושים מאמץ רב להגיע אל הספרות המקצועית המתעדכנת כל הזמן, והספרות המקצועית אינה עושה מאמץ רב להגיע אליהם. משרד החינוך מצדו גם הוא אינו עושה מאמצים רבים לפרסם בקרב המורים ספרים שיכולים להרחיב את אופקיהם בתחומי חינוך שונים.
החינוך הוא אוקיינוס רחב של נושאים ותתי-נושאים מגוונים. מדובר במערכת גדולה, מורכבת ורבת פנים; ועם זאת, כמעט שאין אפשרות לדון בהיבט אחד שלה מבלי לעסוק באחרים. בַחינוך הכול קשור בכל. מורים שקוראים מעט ספרות מקצועית, אינם יודעים מה מתרחש בחלקים ניכרים של הזירה בה הם פועלים. הם נוטים להסתפק בדברים המתרחשים ברמת המיקרו –בית הספר שלהם, תחום-הדעת שלהם – אך אינם מגיעים לראות את התמונה החינוכית הכוללת.
מורים המנותקים מתהליכים גלובאליים וארציים בכל אחד מתחומי החינוך – בסביבה שמשתנה כל הזמן באינטנסיביות – אינם יכולים להיות חלק מן ההתרחשות, ולהשפיע. הם יתקשו להתמודד נכון עם שעמום בכיתות, אלימות, מורכבות העולם הרשתי, מהלכים שונים של משרד החינוך, רפורמות, שאלת הרלוונטיות של עבודתם, ותופעות רווחות אחרות שניחתות עליהן/ם חדשות לבקרים. במצב כזה הם יכולים פחות לשוחח על הדברים ביניהם ופחות עם תלמידותיהם ותלמידיהם, בעיקר הבוגרים. הנגשת הספרות המקצועית אינה מבטיחה שינוי, אבל היא מעניקה בסיס חיוני להתרחשותו.
הספר הגביל את עצמו לספרות עברית, מתורגמת ומקור, מן העשור האחרון, והוא מתעדכן מדי שנה: זהו ספר ‘מתגלגל’. המהדורה הנוכחית, של 2020, כוללת ספרים משנת 2011 ואילך ולא לפני-כן. אי-לכך הספר יוצא בפורמאט דיגיטאלי בלבד – מה שיאפשר את העדכון השנתי – ומי שירצה לקרוא בו יצטרך לעשות זאת על גבי מסך המחשב.
הספר הנוכחי מציג 220 ספרים, כאשר רבים מהם חדשים ולא היו כלולים במהדורת 2019.
הספר אינו עוסק בספרות של ילדים בגיל הגן, בחינוך מיוחד ובהורים. לנושאים אלה ישנה ספרות ענפה העומדת בפני עצמה. הוא מכוון למורים ומחנכים לילדים בגיל בית הספר, וגם להורים שעשויים למצוא בכך עניין. בספר גם אין שיפוט והערכה של ‘טיב הספרים’ המוצגים. עניין זה נכון למוספי ספרות, אבל לא למה שמתכוון להביא מידע בסיסי רב ככל האפשר, לצורך היכרות ראשונית.
הספר כולל עשרה שערים – למהדורת 2020 נוסף שער חדש על ‘נוער בסיכון’ – שחלוקת הספרים ביניהם איננה פשוטה כלל ועיקר, שכן, כפי שכבר נאמר למעלה – הנושאים קשורים ביניהם. ישנם לבטח ספרים שיכלו למצוא את מקומם בשערים נוספים לזה שבו מוקמו, ואפשר שקוראים יחלקו מלכתחילה על מיקומו של ספר כלשהו; על כך אפשר יהיה תמיד להעיר, ותימצא אוזן קשבת.
שער ראשון: ‘חינוך’. הוא עוסק בנושאים שהם בלב-ליבה של המלאכה בה עוסקים המחנכים, ולצורך זה – כל מורה הוא מנקודת מבטי מחנך. הספרים בשער ‘חינוך’ עוסקים בעיקר במערכות היחסים שבין המחנכים למתחנכים; המלצות למחנכים; סוגי חינוך ותוצאותיהם; ועוד.
שער שני: ‘חינוך וחברה’. עוסק בהשלכות של החברה על החינוך ושל החינוך על החברה. הקשרים בין שני העולמות הללו אינם הדוקים די הצורך, אבל אנחנו עדים לתהליך שבו בית הספר הולך ונפתח לעולם שסביבו – לא תמיד מתוך התלהבות רבה, אלא מתוך הבנה שהמוסד הסגור של פעם כבר אינו עובד. סוגיה מרכזית בשער זה היא ‘שוויון הזדמנויות בחינוך’ והפערים שמתקשים להצטמצם.
שער שלישי: ‘כישורי המאה ה-21’. מציג תפיסות שונות לגבי הכישורים הנדרשים בתקופתנו בכדי להשתלב נכון בעולם הכאוטי שלנו ובשוק העבודה המשתנה בו במהירות. הספרים הכלולים בשער זה שואלים שוב-ושוב, האם מערכת החינוך עושה את המוטל עליה בכדי לצייד את תלמידיה בכישורים הללו, ולא פעם המסקנות הן עגומות.
שער רביעי: ‘הוראה, הכשרת מורים ומחקר חינוכי’. מציג ספרים שעיסוקם בטכניקות הוראה ובהכשרת מורים חדשים לקראת כניסתם לעבודה החינוכית. אלו נושאים שהמורכבות שלהם היום גדולה מבעבר, בעיקר בשל הדרישה לראייה בין-תחומית של ההוראה. טכניקות ההוראה משתנות כל הזמן, והמחברים מנסים לסייע למורים, לעיתים בהצלחה ולעיתים פחות.
שער חמישי: ‘ניהול חינוכי’. מנהלות/י בית הספר קובעים את איכותו של המוסד החינוכי. להיות מנהל/ת במערכת החינוך זו משימה מורכבת ולא פעם מתסכלת. ניהול בית ספרי הינו דיסציפלינה נפרדת מהוראה, והעוסקים בכך צריכים להיות מצוידים בידע וכישורים רבים, ובתגמול מתאים. הפיקוח מנחה את בתי הספר, המחוז מפקח על המפקחים והנהלת משרד החינוך מפקחת על המחוזות. האם המערך המורכב הזה עובד?
שער שישי: ‘משמעות וערכים’. מדובר באופן שבו הלמידה נעשית משמעותית, ובירור הערכים הוא חלק מובנה מן המשמעות הזאת. תחום זה כולל סוגיות מוסר כבדות, שכמעט אינן נידונות בבתי הספר שלנו. אין ספק שקיימת קירבה בין למידה משמעותית לבין כישורי המאה ה-21, אבל נושא הערכים – מהם וכיצד מנחילים אותם – הוא סוגיה שחייבת הבהרה מיוחדת.
שער שביעי: ‘טכנולוגיה חינוכית’. זהו נושא מדובר מאד, שאין בו בינתיים הסכמות חזקות והבלבול רב. שאלת הלמידה המקוונת מעסיקה אותנו, אבל היא רק בתחילת דרכה הארוכה והחשובה. הספרות בשער זה מתמודדת עם השאלות לאן הולכים בתי הספר עם הטכנולוגיה החדשה, והאם יתמידו בדרכם המסורתית או ישתנו – ועד כמה.
שער שמיני: ‘כלכלה וסטטיסטיקה של חינוך’. חוקרים שונים נוטים לראות את מערכת החינוך בעיקר מן הפן הכלכלי שלה – עם עיסוק מובן בסוגיית השוויון ובשאלה לאן ולמה הולך הכסף – ומטבע הדברים שלפנינו כאן הרבה נתונים מספריים.
שער תשיעי: ‘החינוך הבלתי פורמאלי’. להחלטה לפתוח שער חדש זה הגעתי בעקבות שורת ספרים שקיבלתי בנושא תנועות הנוער. עם זאת, הדרישה הגוברת להכניס מרכיבים של החינוך הבלתי פורמאלי לבתי הספר, תביא ודאי להופעת ספרים חדשים בנושא זה בשנים הבאות.
שער עשירי: ‘נוער בסיכון’ אינו נושא חדש, אולם בעבר נטיתי לראותו כחלק מן החינוך המיוחד, נושא שלא נכלל בספר. דווקא ספר חדש (של מרכז המחקר של הכנסת) על נוער בסיכון בחברה החרדית, יצר אצלי את התחושה שהנושא צריך להיכנס לספר זה שעיסוקו בחינוך הרגיל.
הספרים בכל אחד מן השערים מופיעים לפי סדר האל‘ף–בי‘ת של שמותיהם הפרטיים של המחברים, בנוסח זה: גיל גרטל, בית או ספר (2015). לרמת הפירוט של תיאור הספר (או אורך התקציר המספר עליו) אין כל קשר לאיכות/טיב הספר כפי שכל קורא יכול לייחס לו. תיאורי הספרים לקוחים מן העטיפה האחורית שלהם או מתקצירים שונים שנכתבו אודותם. אף שאני מכיר חלק גדול מן הספרים, לא אני ניסחתי את הדברים שנכתבו עליהם. תוכן העניינים מורכב מכותרות הספרים, המובאים בהמשך יחד עם תקציריהם.
הספר כולל גם מאמרים אחדים – אף שבעיקרון הוא מתייחס לספרים – שבהיקפם הם כעין ‘מיני ספרים’, בעיקר במדור כלכלה וסטטיסטיקה של חינוך.
המחבר עשה מאמצים להגיע אל כל הוצאות הספרים הרבות שספריהם כלולים כאן ולקבל את אישורן. במידה והחסרתי מישהו או לא נוצר קשר – אני מתנצל ואשמח לתקן את הטעות. אני מקווה שספר זה יאפשר לַספרים הרבים הנזכרים בו לזכות בחשיפה נוספת.
אף שהספר אינו עוסק ב’בקרת איכות’ של הספרים הכלולים בו, הוא ישמח לקבל ולפרסם חוות–דעת במהדורות הבאות. חוות-דעת אלה יסייעו לקוראים הבאים לבחור לעצמם טוב יותר מה יקראו. בינתיים – תמיד טוב להתייעץ עם עמיתים.
הוצאות או כותבים שירצו להפנות את תשומת לבי לספרים רלוונטיים שלא נכללו בספר בשלב הזה, יכתבו אל: אברהם פרנק avrahamf10@gmail.com.
כולי תקווה שהספר יהיה לעזר ויביא תועלת למחנכים ולחינוכאים באשר הם, א. פ.
אין עדיין תגובות