למי שלא יודע
ולא הרבה יודעים,
לכל מי שכותב,
לעצמו ואז לאחרים
יש שנאה אחת גדולה
לשיתוף עם הסביבה
מקטעים של נשמה
החייבים להחזיק איזו דעה.
למי שלא כותב
מִבֵּין כל כך הרבה כותבים,
התחייה היא בכאב,
בַּלא מובן, בְּבוסר ראשונים.
כל מה שיוסיף להיות
הוא לא תמיד ההכרחי,
הוא נועד רק לקשר
בין דעתך – לזו שלי.
בין המילים תמצאו אותי. אני מבטיח בזאת שתמיד אהיה כאן. החריטה על הדפים בנשימה עצורה מעניקה לי את הזכות לחוות ולתעד את חיי ואת דעותיי לעומקם. להיסחף ולהרגיש באמת ועד הסוף. לחבק את המחשבות ולחזק את העקרונות. בזכות המילים אני מצליח לטייל במחשבה ולהסתכל על העולם דרך עיניהן של הדמויות החשובות שהיו, ואלו שעודן, בחיי.
אוניל סחר, בן 24 ממרכז הארץ, הוא יוצר החושף את מסע ההתבגרות וההתפכחות האישי שלו בעולם דרך שירים המלוִוים בקטעי פרוזה. בכתיבה בועטת ומרגשת אוניל מספר על אהבות, אהבה אחת גדולה, נישואין וגירושין, עקרונות ומוסכמות, מערכת החינוך והחירות להגשמה עצמית.
הכנפיים שלי חרוטות הוא ספר הביכורים שלו.
אין עדיין תגובות