האם ניתן למות בטוב, ואולי אף בשיאו של הטוב שבנו? האין זאת בקשתנו הפנימית האחרונה, ואף זכותנו? אכן יש להודות, […]
פתח דבר
טרם מותנו אנו נותנים הוראות מפורשות למשפחה כיצד יש ברצוננו להיקבר, ומה הן המילים אשר יש ברצוננו כי יהיו חקוקות על גבי המצבה המיועדת לנו כדי להנציח את זכרנו, ואף דואגים אנו לצוואה מפורטת לאשר ייעשה ברכושנו.
אבל בחשוב מכול אין אנו דנים כלל.
מה צופנים בחובם אותם רגעים אחרונים טרם פרֵדה, שבהם אנו נותרים לבד עם עצמנו?
להיכן ירחיקו נדוד מחשבותינו?
והאם ניתן לעזוב בכלל עולם רב־מהמורות זה בתחושה טובה נטולת בלבול, ואולי אף מרוממת?
ואותן מחשבות אחרונות, האם יש בכוחן לסייע להמשך דרכנו אלי עולמנו של מעלה?
באה סֵתֶר ומסייעת בידנו.
ישנה דרך למות בטוב, ואף בשיאו של הטוב שבנו.
האין זאת בקשתנו הפנימית האחרונה, ואף זכותנו?
אכן יש להודות, טרם פגשתי את סֵתֶר הרביתי להפוך בדבר איכה ייפול בגורלי לעזוב עולם זה? מה היא אותה הדרך העלומה שבה יתחולל קצי?
אך יותר מכול, לא הרפו מחשבותיי מהאופן שבו אעזוב.
האם תיתכן הדרכה בה אוכל לבטוח, ואשר בעזרתה יעמוד כוחי בעת מבחן זה לאחד באומץ לב את שיאו של הטוב שבי? ללכדו מבלי לאבדו אחוזת בעתה?
עמוק בקרבי חשתי כי כוח רב־עוצם והרה גורל, שהנו חלק מסיפור חיי, טמון ברגעים אחרונים טרם פרֵדה, וחשוב הדבר כי יהיו נטולי בלבול.
עד כמה מודה אני לסֵתֶר על הרגעת רוחי בעניין זה. הַבטחתי נתונה לכם כי עוד תשכילו ראות את הכוונתה הפלאית את הנפש בשעה רגישה זאת.
בהדרכתה מורה סֵתֶר שאם נסקור את תולדות חיינו, נגלה שאי־שם בהשתלשלות ימינו התרחש רגע בלבדי אשר הנו תמציתה של ליבת חיינו, ואשר כל עוצמות אישיותנו נכחו בו במלואן.
רגע נסי אשר יש לגלותו באופן אישי ולנצור אותו היטב בזיכרוננו. אם יהא רצון, רגע יקר זה השמור עמנו, יחזור הוא למודעותנו, ואף יקל עלינו להעלותו ברגעינו האחרונים. עוצמתו של רגע נדיר זה תשפוך אור ותאפשר לנו לעזוב עולם זה כיצירתנו האחרונה, בשיאו של הטוב שבנו.
בספר מובאים שנים־עשר סיפורים של מחפשי דרך, המתארים כיצד בהדרכתה של סֵתֶר, רגעם הנסי סייע בידם למות באופן מופלא.
כל אחד ממחפשי הדרך הנו בעל מזל אסטרולוגי שונה. הקורא, על פי מזלו האישי, יכול למצוא קווי דמיון משותפים בקורותיו האישיים ולהיעזר בהשראתם לזהות את רגעו הנסי.
