הפסיכוגרפיה של הילד

הקדמה למהדורה הדיגיטלית

ספר זה מספר את סיפור גילויה ויישומה של הפסיכוגרפיה, שהיא שיטה ייחודית שפיתחתי לשם טיפוחה של היכולת הגרפית של ילדי גן ובית ספר.

הספר ‘הפסיכוגרפיה של הילד’ ראה אור לראשונה לפני כ-25 שנה ומיד עורר התעניינות רבה בעיקר בקרב הורים לילדי גן וגננות, וכן גם הורים לילדים בבית הספר ומורים מהחינוך המיוחד. במרוצת השנים העברתי עשרות רבות של הרצאות בנושא וכן נתתי קורסים אקדמיים בפסיכוגרפיה בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר אילן, במכללת הקיבוצים ועוד, וכן בהשתלמויות רבות במרכזים להשתלמות מורים, במרכז ההדרכה של אגודת ניצן, בהשתלמויות של מרפאים בעיסוק ושל עובדים סוציאליים.

בהמשך יצא הספר בעוד חמש הדפסות חוזרות והפסיכוגרפיה היתה נהוגה ומוכרת בעשרות גני ילדים ברחבי הארץ.

במרוצת השנים עברתי לתחומים נוספים וחדשים ונאלצתי להתרחק מהעיסוק בפסיכוגרפיה, גם הספרים אזלו בחנויות, ודור הילדים החדש לא זכה לפגוש שיטה ייחודית זאת. במשך השנים קיבלתי פניות רבות מאנשים שחיפשו את הספר או קורס בנושא ולא היה לי מענה הולם לפנייתם. במיוחד התרשמתי מאלה ביניהם שזכרו את הפעילות הפסיכוגרפית שעשו הם בעצמם בימות הגן שלהם וחיפשו אותה כעת עבור ילדיהם שבגן כיום.

הרעיון לכך שאולי קיים כושר גרפי אחד וייחודי לפעילויות הציור והכתיבה עלה בדעתי יום אחד כאשר במקרה שמתי לב לתופעה שנראתה לי לא מובנת מאליה: ילד בכיתה ג’ הופנה לטיפולי עקב קשייו בכתיבה והזדמן לי במקרה לראות גם את ציוריו מתקופת היותו בגן. הבחנתי בכך שבגן הוא צייר מעט ואם כבר צייר היו ציוריו דלים וברמה גרפית נמוכה מאוד בהשוואה לבני גילו. בעקבות כך ביקשתי מילדים נוספים שהופנו לאבחוני מבית הספר לאור קשייהם בכתיבה, לא רק לכתוב אלא גם לצייר ציור. עד מהרה נוכחתי שכמעט כולם מתקשים לצייר, חלקם אף מסרבים לעשות זאת ולדבריהם הם מאוד מיעטו לצייר בתקופת היותם הגן.

כעת התחלתי לבחון מה הם המאפיינים של הקשר בין הציור של הילד לבין כתיבתו. ואכן, כעבור ימים אחדים עוררה את תשומת ליבי תצפית נוספת, שהיוותה למעשה את תחילת פיתוחה של הפסיכוגרפיה:

בתקופה זאת עבדתי כפסיכולוג של המערכת החינוכית במספר קיבוצים בגוש עציון, בעיקר במתן ייעוץ והדרכה לגננות ולהורים. במסגרת זאת ביקרתי בגנים, הכרתי את רוב הילדים וליוויתי אותם החל מגיל שנתיים ועד עלותם לכיתה א’, ובמשך שנות בית הספר היסודי. הבחנתי בכך שציורי הילדים נעשים עשירים ומרכבים יותר משנה לשנה וכעת שאלתי את עצמי: מאיזו בחינה הם משתכללים? ואז התבררה לי תמונה שהפתיעה אותי: אם אני מתעלם מתכני הציור – בית, עץ, שמים וכדומה, ומסתכל רק על רמת עיצובם של הקווים והצורות – מתגלה אצל כל הילדים שהתפתחותם הגרפית תקינה, תהליך כמעט זהה של ‘שלבים‘ גרפיים עוקבים ואחידים, המשתכללים עם העלייה בגיל.

מכאן התחלתי למקד את תשומת ליבי להיבט הגרפי במפגשי עם הילדים בגילאי הגן וכן עם ילדים מבית הספר. כעת הבחנתי בעבודתם של הילדים גם בקיומם של עשרה ‘מסלולים‘, שמבטאים את השתפרות המוטוריקה העדינה של הילד.

על בסיס ‘השלבים’ ו’המסלולים’ יכולתי כעת גם לאבחן במדויק מה הם הקשיים המתעוררים אצל חלק מהילדים וכמענה טיפולי לקשיים אלה פיתחתי את ‘קורס ההעשרה בציור–מודרך‘. הקורס מבוסס על עבודה על פי ‘דגמים‘ אותם עיצבתי מתוך ניסיון עבודתי. הדגמים מקנים לילדים הזדמנות לשפר, לשחזר ולתקן את ההתפתחות הטבעית של יכולתם הגרפית בציור ובכתיבה.

ובכן, הפסיכוגרפיה נשענת על הגילוי והפיתוח של שלושה עמודי-תווך שחיוני להכירם:

1.השלבים של ההתפתחות הגרפית התקינה.

2.המסלולים של השתפרות היכולת הגרפית.

3.הדגמים של העבודה הטיפולית בציור-מודרך.

הרבה תודה לשלהבת זוהר, מנהלת הוצאת הספרים הדיגיטליים איפאבליש (ePublish) על הכנת הספר ועל הפצתו לחנויות הדיגיטליות. אני תקווה שהעלאתו לרשת תעורר גם היום את הסקרנות וההתעניינות שהיו נחלת הפסיכוגרפיה בעבר.

אני מאמין שספר זה מביא דרך התערבות יצירתית ומועילה, העשויה להביא ברכה רבה ליכולותיהם הגרפיות של כל הילדים בתקופת הגן ובית הספר ובמיוחד למתקשים שבהם.