הרהורים על ספרות ורפואה – דילמות ביחסי רופא-חולה

הקדמה כללית: ‘הרהורים על ספרות ורפואה – דילמות ביחסי רופא חולה’

אל נושא ספרות ורפואה הגעתי בזכות התנסותי בשני התחומים. אני רופאה בהכשרתי, בוגרת הפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל-אביב. עם השנים התקרבתי למדעי הרוח והפכתי סופרת – עובדה שפתחה לי צוהר אל עולם היצירה, ופיתחה בעולמי את הכושר להתבונן באדם מפרספקטיבה רחבה ושלמה יותר.

נוכחתי לדעת שבכתיבה יש מרכיב יצירתי, אישי מאוד, שאין דומה לו בעשייה אחרת. אני נזכרת בזווית ההתבוננות פנימה במהלך כתיבת ספרי הראשון, הבית על האגם, בהוצאת ‘ידיעות אחרונות’ ב-2004. התרגשותי מפרסום ספר הביכורים לא הייתה פחותה מזו שבפרסום עבודת המחקר שלי1 בהנחיתו של פרופ’ דני גור מהמחלקה לניתוחי לב בביה’ח שיבא.

עד כה כתבתי רומנים, קובצי סיפורים, אלבום איורים וספר הגותי, כאשר הספר הנוכחי, על שבעת כרכיו, הוא ספר העיון השני פרי עטי, הרואה אור לאחר מרטין בובר – מבט מקרוב.2 כמו סופרים־רופאים רבים, בכל אחד מספרי מוזכרות אנקדוטות מעולם הרפואה, אם כי אירועים אלה לא מהווים את תוכנם העיקרי של הספרים.

החיבור בין שני התחומים הביא אותי לתכנן את קורס ספרות ורפואה במיוחד עבור הסטודנטים לרפואה בפקולטה ע’ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, ואף להוסיף ולחקור את הקשר בין ספרות ורפואה ביצירותיהם של סופרים, משוררים והוגי דעות ישראלים ובני לאומים שונים, לצד התייחסות למחקריהם של אנשי מדע וביו-טכנולוגיה מהשורה הראשונה.

כך נולד ספרי הרהורים על ספרות ורפואה– דילמות ביחסי רופא חולה, שבו אני משלבת מחקר ספרותי לצד תיאורים של מחלות ומצבים רפואיים, דיונים פילוסופיים, אתיים, היסטוריים ומשפטיים הנוגעים לעולם הרפואה במשולב עם התעמקות במחקריהם של מדענים האחראים על פיתוחם של חידושים פורצי דרך ברפואה ובביוטכנולוגיה.

בתקופתנו, בעיצומה של מהפכה ביו-טכנולוגית המתפתחת בקצב אקספוננציאלי, מקצוע הרפואה נשען יותר ויותר על טכנולוגיות מתקדמות לאבחון וטיפול, כשהממד האנושי ביחסי רופא חולה הולך ומתמעט וגוברת תחושת הניכור.

ככל שמעמיקה הדרישה להתמקצעות בענפי הרפואה השונים כך פוחתת אפשרותו של הרופא להעשיר את עולמו הרוחני בתחומים שאינם רפואיים גרידא. דמותו של הרופא בימינו התרחקה רבות מזו שאפיינה את הרופא בתקופתם של היפוקרטס וגלנוס, איבן סינא והרמב’ם, כאשר הרופא היה איש אשכולות ששילב מחקר מדעי ופילוסופיה.

לדעתי, דווקא כיום, חייבת להתחזק בנו הזיקה לאדם שהוא בבחינת סובייקט, ובכלל זה לרופא. על כן החלטתי בנוסף לחזור 800 שנים אחורנית ולשוב ולעיין בגישתו הרפואית-חינוכית של הרמב’ם, שעל פי כתביו עולָה ומצטיירת לפנינו דמותו – לא רק כמאמין והוגה גאוני, שכתביו משמשים עד ימינו כבסיס להלכה היהודית, הן זו השמרנית-חרדית והן זו המחדשת, אלא גם כרופא ואיש מדע דגול לדורותיו, ששם את החולה במרכז ההוויה הטיפולית. כך נולד הכרך החמישי של הסדרה: ‘הרמב’ם והרפואה’.

הייחודיות בכרך זה היא הנגשתו לקורא המודרני תוך התייחסות לעולם הערכים של הרמב’ם כמו גם לעולם המושגים והידע שלו.  אני עורכת השוואה מפורטת בין גישתו של הרמב’ם למחלות ולסיבות התחלואה לבין הגישה המקובלת בימינו תוך הדגשה על רפואה מותאמת אישית.

אני דנה במחלות למיניהן, כולל דיזנטריה ופרזיטים במעי, עצירות, טחורים, כיב קיבה, מחלות כבד ודליות בוושט, גידולים סרטניים וגרורות סרטניות כמו גם מצבים המצריכים התערבות כירורגית כגון: כיב תריסריון, מחלות דלקתיות של המעי, אבצסים, סרטן המעי. דוגמה אחת מיני רבות לפער שבין גישת הרמב’ם למקובל בימינו מתייחסת למחלת הסוכרת המתוארת עיי הרמב’ם כמחלה אקלימית בניגוד למקובל בימינו באשר לסיווג סוגי הסכרת והגישה האוטואימונית למחלה. כמו כן מוזכרות הגישות למחלות זיהומיות ולמגפות בעבר ובימינו, כגון כולרה, ודיזנטריה.

אני מתייחסת לגישתו של הרמב’ם לטוקסיקולוגיה והרעלות, למיני קדחת, שחפת, גאוט, אסתמה, מיגרנה, ובריאות הנפש, תוך הדגשת הקשר גוף-נפש, המקובל מאוד בימינו בדיון על מחלות פסיכוסומטיות. הרמב’ם היה פורץ דרך גם לגבי רפואה מונעת וחשיבות השמירה על היגיינה אישית וציבורית – נושא בעל חשיבות עליונה בימינו. נושא מעניין וייחודי בכרך זה מתמקד בהתייחסותי לקנאביס ביהדות, בתקופת הרמב’ם וכיום.

אני מדגישה את ביקורתו של הרמב’ם על הרופא והשגותיו, על טעויות הרופא, ומביאה דוגמאות קונקרטיות לטעויות רופאים בתקופתו – נושא המשליך על תפקודו של הרופא בן ימינו. נוכחתי שהרפואה כיום ממשיכה במידה רבה את גישתו הרציונליסטית, הפוזיטיביסטית וההוליסטית של הרמב’ם שעל בסיסה קמה ה’רפואה החדשה’.

ואכן, הכרך השישי של הספר עוסק ברפואה החדשה – דמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה. הכרך מתייחס לחידושים פורצי דרך ברפואה ובביוטכנלוגיה.

הכרך השביעי עוסק במגפות בספרות ובמציאות, עם התייחסות מיוחדת לפנדמיית הקורונה. הכרך כולל את כל הידוע לנו עד כה על מחלת ה-Covid-19.

נושא חשוב שמוצא את ביטויו בספר הוא השתקפות דמותו של הרופא בעיני החולה, בעיני החברה ואף בעיני עצמו. מתוך הטקסטים ניווכח לעתים בביקורת המשתלחת ברופא, כאשר אני מתעכבת גם על דמותו האמביוולנטית של הרופא בתקופת מלחמת העולם השנייה, על הרופא שהקריב את עצמו למען הצלת האחר, אך גם על בגידתו בשבועתו ובייעודו עת הפך למרצח. הטקסטים עוסקים גם בתכונות הנעלות המיוחסות לרופא, כאשר אני מנסה להעביר לקורא שמוטב יהיה אם הרופא עצמו יימנע מחטא ההיבריס ויזכור תמיד שאין הוא אלא רק אדם. בהקשר זה מופיעה בספר התייחסות החברה ככלל לאתיקה רפואית באמצעות האמנות, התקנות והחוקים, שנקבעו בד בבד עם התפתחות הצרכים בחברה המודרנית.

אחת מנקודות המפגש המשמעותיות ביותר בין עולם הספרות לבין עולמות הרפואה והאתיקה הרפואית הוא העיסוק במחלות הנפש. מאז ומעולם הייתה דמותו של המשוגע מושא לפחד, רתיעה וחוסר הבנה, כאשר תופעת השיגעון נחקרה בכל מהלך ההיסטוריה של האנושות, שבה נעשו ניסיונות להסבירה בהתאם לתפיסת העולם שרווחה בתרבויות שונות. החקר והעיסוק בשיגעון באים לידי ביטוי בספר לא רק בעולם הרפואה, אלא גם ביצירותיהם של סופרים, מחזאים, פילוסופים וסוציולוגים. בימינו ממשיכים לחקור את טבעו של השיגעון ומקורותיו, כאשר במונח ‘מחלת נפש’3 נעשה שימוש רק בתקופה המודרנית. למרות הגישה הנוירו-ביולוגית הרווחת כיום וההתקדמות בטיפול התרופתי, הפסיכיאטריה עדיין מגששת אחר פתרון התעלומה ומנסה להוכיח את הקשר בין מבנה המוח ופעילותו לבין מרבית המחלות הפסיכיאטריות והטיפול בהן. נושא זה נדון בכרך א׳ שער 3.

בולטת בספר ההסתכלות על דילמות ברפואה גם מזווית ראייה היסטורית. הקורא יוכל להיווכח, שבאופן מפתיע, רבות מהדילמות שהעסיקו את הרופאים לאורך ההיסטוריה זהות לאלה שבהן הם נתקלים בימינו.

ברצוני לציין שנושאים מגוונים בספר נחקרים גם מזווית ראייה אישית שלי. בחלקם אני משתפת את הקורא בניסיוני האישי מהיכרותי את עולם הרפואה, ובדרך שבה תרגמתי ועיבדתי אותו ביצירותיי.

לרופאים ולסטודנטים לרפואה – אני מקווה שקריאת הספר תעודד בהם יצירתיות, ובה בעת גם תתרום לפיתוח הדיאלוג רופא-חולה, תוך שימת דגש על הגישה הנרטיבית והרפואית כאחת, כאשר את סיפורי החולה הם יוכלו לתרגם לאנמנזה שהם מכירים מחייהם המקצועיים. באמצעות תהליך הקריאה יוכל הקורא להיפתח לרפלקסיה עצמית, להתמודד עם כאב, חרדה ואובדן באמצעות דמיון ופרשנות – תהליך שישכלל את הדיאלוגיזם4 ויחדד אצלו את היכולת להזדהות עם נקודת המבט של האחר.

תוכן שבעת כרכי הספר:

ארבעת הכרכים הראשונים מכילים עשרה שערים:

1. יחסי רופא-חולה, מחלות וביקורת על עולם הרפואה ביצירות סופרים
2. היבטים אתיים בקשר רופא-חולה
3. על השיגעון
4. המוח בעידן העתיק, הקורפוס ההיפוקרטי ושבועת היפוקרטס
5. על עגנון ועולם הרפואה, ועל רופאים מסתכנים
6. רופאים בתקופת מלחמת העולם השנייה
7. הנכות בספרות
8. מות החולה
9. עולם הרפואה ביצירות ד’ר לימור שריר
10. הרצאות סופרים ודיונים בקורס ספרות ורפואה

הכרך חמישי: על הרמב’ם והרפואה

הכרך השישי: הרפואה החדשה – ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה

    שער ראשון – הרפואה החדשה

    שער שני – על אבטחה בעולם הרפואה

    שער שלישי – על ספרות בדיונית וסרטי מדע בדיוני

    שער רביעי – הרהורים על דילמות מוסריות ואתיות בעידן הרפואה החדשה

הכרך השביעי: על מגֵפות בספרות ובמציאות ועל פנדמיית הקורונה

בין השאר מכיל הספר אינדקס של הגדרות ופירוט עדכני על אודות מחלות ומונחים רפואיים, ונספחים של חוקים ותקנות.

ד’ר לימור שרייבמן-שריר