במדינת ישראל נפגעים מדי שנה אלפי אנשים שכספם נגזל מהם על ידי נוכלים מתוחכמים בהונאות שונות: עקיצות פּוֹנְזִי, קבוצות רכישה […]
בפתח הספר
הכול יודעים שישראל היא ארץ זבת חלב ודבש, אך לא כולם יודעים שישראל היא גם ארץ זבת נוכלים ורמאים.
אני חושש שכמות הנוכלים והעקיצות בישראל לנפש (per capita) היא הגדולה בעולם. כמובן שאין על כך סטטיסטיקות מדויקות אך קל להיווכח בכך. ישראל רוויה עקיצות בתחומי הפונזי, הפורקס, האופציות הבינאריות, קבוצות הרכישה, גנֵבת קרקעות, שוק ההון ולאחרונה גם במרחב הדיגיטלי בכלל ובתחום המטבעות הקריפטוגרפיים (תחום הקריפטו) בפרט.
לא רק שישראל רוויה במרמה, היא הפכה למרבה הצער גם ליצואנית מצטיינת של מרמה. אלפי ישראלים עוסקים בעקיצות מחוץ למדינתם, בעיקר מבסיסים במדינות כמו בולגריה, סרביה, קפריסין ואחרות.
ישראל גם התפתחה מאוד בתחום זיופי המסמכים. כפי שתראו בהמשך, יש זייפנים המתמחים בהנפקת דרכונים, בהנפקת צווי ירושה מזויפים של בתי דין רבניים ואפילו במסמכים שמקורם כביכול באיראן.
בספר זה נצא יחד למסע מרתק בעולם המרמה ונתחקה אחר שיטותיהם של הנוכלים שאחריהם אני רודף, לעיתים בהצלחה רבה, מזה 35 שנה.
נבין יחד מדוע הפכה דווקא ישראל למרכז עולמי של מרמה והפצת מרמה, נלמד יחד כיצד להתגונן מפני תרמיות ועוקצים וגם נציע פתרונות מערכתיים למאבק בהם.
לאחר עשרות שנים של עיסוק בתחום זה, נדמה לי (ואני אומר זאת במלוא הזהירות המתבקשת) שזכיתי להכרה מסוימת כמומחה בין־לאומי בתחום המאבק במרמה, הכרה שקיבלה גושפנקה כאשר הארגון האירופאי החשוב INSOL–Europe המאגד אלפי עורכי דין ורואי חשבון העוסקים בחדלות פירעון, בחר בי בשנת 2016 כיו’ר פורום למאבק במרמה (Anti–Fraud Forum) — תפקיד שבו כיהנתי מספר שנים.
העיסוק האינטנסיבי בתחום זה נתן לי פרספקטיבה בין־לאומית בתחום המרמה. למיטב ידיעתי אני עורך הדין הישראלי היחיד שהופיע באופן אישי וטען בבתי משפט בישראל, באנגליה ובארצות הברית בתיקים מסוג זה. התאפשר לי להופיע בבתי משפט באותן ארצות בתפקידי כנאמן בפשיטת רגל ומפרק חברה אף שאין לי רישיון עורך דין אנגלי או אמריקאי, מכוח הדוקטרינה של Self–Litigant, דהיינו אדם שזכאי לייצג את עצמו.
במהלך השנים טיפלתי במעשי מרמה בהיקפים כוללים של מיליארדי שקלים והצלחתי להחזיר למעלה ממיליארד שקלים לנושים שנפגעו מקריסת חברות וממעשי מרמה.
במהלך הקריירה שלי גם בניתי כ־1,200 דירות עבור קורבנות של קבלנים, יזמים ומארגני קבוצות רכישה שקרסו.
כדי לכתוב ספר זה ראיינתי אנשים רבים, שחלקם חפצים להישאר בעילום שם. ראיינתי קורבנות של מעשי מרמה, נוכלים וכמובן עורכי דין ובעלי תפקיד אחרים שטיפלו בתיקי מרמה, ותודתי נתונה לכולם. הראיונות הרבים נתנו לספר ממד עמוק יותר ונקודות ראות אישיות.
בספר זה נצלול יחד לפרשיות מרמה שהרעידו וזעזעו את אמות הספים של מדינת ישראל בהן טיפלתי אישית: פרשיית מייק בן ארי (מיידוף הישראלי) שעקץ ב־600 מיליון שקלים, פרשת ‘העוקץ היפני’ שבה נעקצו בכירים בצה’ל ובעולם ההייטק וטייסים ב־32 מיליון דולר ופרשת ענבל אור, שלה נפלו קורבן 600 משפחות. נלמד איך גונבים קרקעות ‘מלמטה’ על ידי זיוף ייפוי כוח, ואיך גונבים קרקעות ‘מלמעלה’ על ידי גנבת מניות בחברות אחזקה ויותר חשוב: נלמד כיצד להתגונן.
כמובן שאני כותב ספר זה תוך הקפדה על שמירת חסיון עורך דין־לקוח. בכל מקום שבו צוין שם של לקוח הדבר נעשה בהסכמתו המפורשת. רוב הפרשות הגדולות שבהן טיפלתי היו ממילא עניינים ציבוריים שפורסמו ואין מניעה לכתוב עליהם.
נעסוק גם בפרשות עוקץ בישראל שבהן לא טיפלתי אישית, כמו הבנק למסחר, מוני פנאן ואמיר ברמלי וכן בפרשות בין־לאומיות שבהן לא טיפלתי, כמו העוקץ הניגרי, עקיצת הקארבון באירופה ופרשיות ברני מיידוף, Rex Ventures, סקוט רוטשטיין ואלן סטנפורד בארצות הברית.
את המאבק במרמה צריך לראות גם בפרספקטיבה נרחבת יותר של משילות וביטחון פנים, תחומים שישראל חלשה בהם מאוד. חיזוק המאבק במרמה יקנה לציבור גם תחושה טובה יותר בהקשר הכללי של ביטחון הפנים והמשילות. אחת הסיבות העיקריות לכתיבת ספר זה היא הרצון שלי להגן על אזרחי ישראל התמימים מעוקצים ומרמה ובכך לחזק את ביטחון הפנים ואת הלכידות החברתית. כל עוקץ הופך את כל מי שנפלו לו קורבן לממורמרים וכועסים, עם פוטנציאל לעבור עבירות פליליות כדי להשיג חזרה כסף במהירות; אדם שנעקץ ייטה יותר להפר חוקים ולהפר הסכמים כדי לפצות את עצמו ואף ישקול להגר מהארץ. אין לי שום בעיה לחשוף בפני הציבור ועורכי דין אחרים סודות מקצועיים שלי בנושא ‘רדיפת נוכלים’ ואולי להפסיד מכך כמה תיקים בעתיד: אני מאמין שיצא הפסדי בשכרי אם מדינת ישראל תצא מחוזקת מבחינת ביטחון הפנים וההגנה על אזרחיה.
בספר זה גם נלמד כיצד להיזהר מנוכלים ומזיופים, במה לא להשקיע וכיצד להימנע מגנבת רכוש או מכניסה לקבוצת רכישה לא מקצועית.
עם השתכללות אמצעי הטלקומוניקציה והטכנולוגיה, כמובן שגם הרמאים משתכללים. מדוע לקחת אקדח וללכת לנסות לשדוד בנק אם אפשר לשדוד מישהו בקלות באמצעות משלוח דוא’ל או הודעת וואטסאפ? בתקופת מגפת הקורונה, כשמרבית העסקים היו סגורים, השתכללו נוכלי הסייבר עוד יותר והחלו לעבוד מהבית.
חלק מהנוכלים מנסים להשתלט מרחוק על הדוא’ל ואפילו להורות לקורבן לבצע העברות בנקאיות. היה לנו מקרה שבו משרדנו טיפל בסכסוך גירושין, ונוכל סייבר ששמע על הפרשה ידע שמשרדנו אמור להעביר מיליון דולר בהעברה בנקאית כנאמן מצד לצד. יום אחד קיבלנו דרישה חשודה בדוא’ל לפיה אנו מתבקשים להעביר מיליון דולר לחשבון בנק בסינגפור לבקשת הצד השני כדי לקיים את הסכם הפשרה שהושג.
מכיוון שאנו חשדנים ובודקים כל דוא’ל לא מזוהה, התקשרנו לצד השני והתברר שהוא מעולם לא שלח דוא’ל שכזה.
נוכלים רבים מנסים להשתלט על הטלפון מרחוק, לשלוח רוגלה או לשלוח בדוא’ל קובץ שאם תפתח אותו הם יוכלו להשתלט לך על המחשב מרחוק ואפילו לבצע פעולות בבנק שלך. לכן רצוי לנקוט בהרבה אמצעי זהירות. אסור לפתוח שום קובץ שמצורף לדוא’ל או לווטסאפ אלא אם הוא ממקור מהימן. צריך גם לקרוא בעיון את כתובות הדוא’ל שמהן מקבלים דוא’ל כי לעיתים הנוכלים שולחים דוא’ל מכתובת שדומה לכתובת שהקורבן רגיל לקבל ממנה מיילים. לכן, גם אם ההודעה נראית כמגיעה מגוף כביכול אמין כמו קופת חולים או בנק, צריך לבדוק שאין פה התחזות.
צריך לזכור גם שחברות כרטיסי האשראי עלולות לעיתים ליפול קורבן למרמה ומישהו יכול לגנוב את פרטי האשראי שלך, ולכן כדאי למעט בתשלומים בכרטיסי אשראי בסכומים קטנים או באתרים לא מאובטחים. אני אף פעם לא משלם בבתי קפה סכומים של עשרות שקלים בכרטיסי אשראי, אלא רק במזומן. את השימוש בכרטיסי אשראי צריך לשמור לתשלומים גדולים יותר.
***
כמובן שכדי להתגונן נגד מרמה או לנסות להשיב את הגזלה חובה להיעזר בעורכי דין, וכאלה יש בעולם מיליונים, ובישראל כיום כ־80,000. לבחור עורך דין מתאים לקייס המתאים זה חשוב וזה לא קל וחייבים לבחור בקפידה ולא להסתמך רק על גוגל…
ממסעותיי בעולם ומפגישותיי עם מאות עורכי דין מעשרות מדינות הגעתי למסקנה כי עורכי הדין הטובים בעולם הם אמריקאים — הם מלוטשים, מתמקצעים, טוענים היטב וגם יודעים לגבות שכר טרחה.
אבל מי שמוחזק בעיניי כעורך הדין הגדול בהיסטוריה דווקא אינו אמריקאי. זהו עורך הדין הרומי קיקרו, ובשמו המלא מרקוס טוליוס קיקרו (Marcus Tulius Cicero). בספרדית הוא קרוי ציצרון (Ciceron). מכאן הגיע הסיפור המפורסם הבא: בכנסת הראשונה היה ויכוח בין מנחם בגין, שהיה אז יו’ר האופוזיציה, לבין יוסף שפרינצק, יו’ר הכנסת. בגין ציטט מדברי ציצרו ושפרינצק העיר לו שיש לומר קיקרו ולא ציצרו. בגין הגיב: אם כך, מהיום ייקרא שמך שפרינקק ולא שפרינצק (מעניין כמה מחברי הכנסת הנוכחית יודעים מי היה קיקרו…).
קיקרו נולד בשנת 106 לפני הספירה, בעיירה קטנה בשם ארפינום (כיום Arpino) המצויה במחוז לאציו כמאה קילומטר מדרום־מזרח לרומא. הוא לא היה חזק פיזית, ולפיכך לא היה לו עתיד כחייל או כלוחם, ומגיל צעיר חלם להיעשות לגדול הנואמים ברומא והתבלט בנאומיו כילד פלא.
קיקרו החל לפעול בתקופה סוערת ביותר בתולדות הרפובליקה הרומית, בשנות ה־80 של המאה הראשונה לפני הספירה. הייתה זו תקופת המאבקים בין המצביאים גאיוס מריוס (שכיהן 7 פעמים כקונסול) והדיקטטור הראשון קורנליוס סולא, כאשר רומא עדיין הייתה רפובליקה.
באותה עת החלו להופיע סימנים שרומא עלולה לאבד את צביונה כרפובליקה ולהידרדר להיות דיקטטורה או קיסרות, כפי שאומנם קרה 30 שנה לאחר מכן, בשנת 49 לפני הספירה, כאשר יוליוס קיסר חצה את הרוביקון והשתלט על רומא באמצעות לגיונותיו שחזרו מכיבוש גאליה (היא צרפת).
קיקרו למד בבית ספר לנואמים ברודוס, שבו הכשירו נואמים מחוננים. הוא הושפע עמוקות מהנואם היווני הדגול דמוסתנס שפעל באתונה במאה הרביעית לפני הספירה ונהג להתאמן בנאומים מול מראה גדולה כשפיו מלא חצץ.
בגיל 30, בשנת 76 לפני הספירה, הצליח קיקרו להיבחר לכהונת קווסטור (Quaestor, מעין לבלר רשמי) — כהונה ציבורית זוטרה יחסית ברפובליקה, ומיד לאחר מכן נבחר גם לכהן כסנאטור בסנאט שהיה הפרלמנט של הרפובליקה.
בדרך כלל פעל קיקרו כסנגור שייצג נאשמים או נתבעים, אך את פרסומו הגדול קנה כשהיה בן 36, בשנת 70 לפני הספירה, בתיק שבו תבע במעין קובלנה פלילית פרטית את המיליארדר הרומי המושחת גאיוס ורס (Gaius Verres), ששימש לפני כן מושל סיציליה והתעשר מאוד באמצעות קבלת שוחד, שוד מקדשים ובזיזת מיסים לכיסו. גאיוס ורס שכר את שירותיו של עורך הדין הטוב ביותר ברומא בזמנו הורטנסיוס (Hortensius), ואימץ קו הגנה של פיליבסטר, דהיינו ניסיון למשוך זמן. קיקרו חש שחברי הסנאט עומדים לזכות את ורס וכי נותר לו רק זמן קצר לטעון. בסדרה של נאומים קצרים אך מזהירים הצליח קיקרו להרשיע את ורס, שהוגלה מרומא למרסיי, מה שנחשב אז עונש קשה מאוד.
קיקרו צבר הון רב והשפעה פוליטית עצומה והצטיין במיוחד בסיכול קשר קטילינה בשנת 63 לפני הספירה, שבו זמם סנאטור רומי אלים בשם קטילינה (Catilina) להפיל את שלטון הרפובליקה. המשפט הראשון בנאומו המזהיר של קיקרו בסנאט נגד קטילינה נלמד במשך מאות שנים בכל הפקולטות למשפטים באירופה:
עד מתי עוד, קטילינה, תנצל את סבלנותנו? כמה זמן עוד ישטה בנו טירופך שלך? עד אנה תשתולל חוצפתך שלוחת הרסן? שמירת הפאלאטיום בלילה, המשמרות בעיר, חרדת העם, התקהלותם של כל האזרחים ההגונים, ביצור של המקום הזה שבו מתכנס הסנאט, ארשת פניהם של הנוכחים כאן — כלום כל אלה לא עשו רושם עליך? (מתוך: ’17 נאומים של קיקרו’, תרגום: משה ליפשיץ, כרמל, 2017)
בלטינית זה נשמע עוד יותר טוב: ‘Quo usque tandem abutere, Catilina, patientia nostra?’
בגיל 40 בלבד הצליח קיקרו להציל את הרפובליקה הרומית, האימפריה הגדולה בעולם, מהידרדרות לקיסרות ולדיקטטורה. עשרות מנאומיו המבריקים נשתמרו במלואם ואתם ודאי שואלים את עצמכם, כיצד? הרי באותה תקופה לא היו מכונות כתיבה או מחשבים, ובקושי היה נייר. התשובה היא, שלנואמים ולפוליטיקאים גדולים כמו קיקרו היו לבלרים אישיים שהיו רושמים את הנאומים על טבלאות חרס לחות בזמן הנאום ואחר כך מעתיקים אותם לקלף, והנואם היה מבצע הגהות מאוחר יותר. רכשתי לי מספר רב של עותקים של הספר הנפלא ’17 נאומים של קיקרו’ ואני נוהג לקרוא בו לפני הופעה בתיק גדול בבית משפט ולהעניקו במתנה עם הקדשה לעורכי דין במשרדי.
המאבק של קיקרו למען הרפובליקה עלה לו בחייו. קיקרו עמד בראש הסיעה הרפובליקנית ששאפה שרומא תישאר רפובליקה. מנגד עמדו אנשי הסיעה הקיסריינית, שהיו ממשיכי דרכו של יוליוס קיסר, ובראשם מרקוס אנטוניוס. בשלב מסוים גברה ידו של מרקוס אנטוניוס, ואנשיו השיגו את קיקרו ורצחו אותו בשנת 43 לפני הספירה, שנה בלבד לאחר שברוטוס הרפובליקני ושני חבריו רצחו את יוליוס קיסר עצמו.
קיקרו היה בן 63 בהירצחו, והותיר אחריו מורשת אדירה של עריכת דין, אמנות הנאום, פילוסופיה והגנה על ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי. בבית המשפט העליון של בלגיה מוצב פסל ענק ויפהפה שלו, שנוצר על ידי האמן הבלגי הדגול Antoine Felix Boure.
צחוק הגורל הוא שמרקוס אנטוניוס, אויבו הגדול של קיקרו, הובס בידי אוגוסטוס קיסר, בנו המאומץ של יוליוס קיסר, והתאבד במצרים בשנת 30 לפני הספירה, יחד עם קלאופטרה מלכת מצרים. מי שזכה לבשר לסנאט הרומי על כך, היה בנו של קיקרו, שכיהן כסנאטור.
במזכירות משרדי ניצבת תמונה של קיקרו שבה מתבונן כל מי שממתין בחדר הקבלה, שנתן לי במתנה אחד המתמחים שלי, כיום עורך דין דוד שלג, שבה מתבונן כל מי שממתין בחדר הקבלה עם ציטוט מדהים מדברי קיקרו:
מה שלא בסדר מבחינה מוסרית לעולם לא יוכל להוות יתרון, גם אם הוא מאפשר לך להשיג קצת יותר רווח, שאתה מאמין שהוא לטובתך. עצם האמונה שפעולה פסולה מהווה יתרון היא הרסנית.
אילו מילים נפלאות…
אינני מעריץ אנשים רבים, אבל קיקרו הוא אחד הבודדים ברשימת אלה שאותם אני כן מעריץ, יחד עם דוד בן־גוריון, אברהם לינקולן, אלברט איינשטיין ווינסטון צ’רצ’יל.
***
הערה לסיום המבוא: בספרי הראשון, ‘פרקליט וג’נטלמן’, שיצא לאור בחודש מאי 2013, תיארתי פרשיות רבות שלא נחזור עליהן כאן, פרט למספר קטן של פרשיות שהסתיימו לאחר יציאת הספר הקודם לאור, ולכן מצאתי לנכון לתאר כאן את סיומן.
בואו נצא יחד למסע מרתק זה.
אין עדיין תגובות