אני נוקש לחיים בכוסה של מירי ומזרז אותה לקחת לגימה מהיין. לא רע היין הזה, אני שולח את ידי לכיוון […]
פרק 2
מירי
אני בן 21 פלוס מינוס ועדיין מתגורר עם אימי. החדר שלי הוא כל עולמי ומהרגע שאני נכנס לחדרי וסוגר מאחוריי את הדלת, אני נמצא באזור הבטוח שלי. זהו המקום שבו אין סודות ואין מסכות. זה המקום שבו כל הקליפות נושרות ואני הוא אני. אני כמהה לאהבה, זוגיות וכל מה שנלווה לפולחן הממכר הזה. ולאחר תקופה לא קצרה של הסתגרות בחדרי ועשיית חשבון נפש, החלטתי שהגיע הזמן וצריך להתחיל לעשות משהו עם עצמי: למצוא תעסוקה ואהבה להתחיל להשלים את החוסר והחסך הענקי שיש לי בלב ובנשמה. נוסף על כך, אני לא שולל את האופציה שאולי אפילו אפרוש כנפיים ואעזוב את הקן.
ובאמת, בתוך זמן קצר אני מוצא עבודה באיזושהי חנות טבע בתפקיד של עובד כללי. במסגרת התפקיד אני צריך לסדר סחורה, לתת שירות ללקוחות ולפעמים לעבוד בקופה. אומנם זו לא עבודה ‘להיט’, אך זה עדיף מלקום כל יום בשעה שתיים בצוהריים ולחפש מה לעשות עם עצמי.החנות הזו שהועסקתי בה היא חדשה ועדיין עוסקת בגיוס עובדים נוספים. באחד הימים אסף מנהל המשמרת מעדכן אותי כי מחר אמורה להגיע עובדת חדשה והוא מבקש שאעזור לו להדריך אותה ולהכיר לה את התפקיד. טוב, מגניב, אני חושב לעצמי. לפחות כך תהיה לי תגבורת ואז אוכל להתפנות לדברים שאני לא מספיק להגיע אליהם. זו גם תהיה הזדמנות טובה בעבורי ללמוד ולהכיר קצת יותר את המוצרים שאני מוכר. ואכן בבוקר המוחרת כשאני מגיע לעבודה בחנות, אני נוכח לראות שאכן העובדת החדשה הגיעה.בוקר טוב בן! בוא תכיר. זו מירי, העובדת החדשה, אסף מנהל המשמרת מזמין אותי לבוא ולהכיר את העובדת החדשה. בזמן שאני לובש את מדי החנות, אני מתקרב אל שניהם מקצהו השני של מחסן החנות ובתוך כדי הליכתי לכיוונם, אני ממשיך ומכפתר את חולצתי. נעים מאוד ובהצלחה, אני מברך ומאחל לעובדת החדשה ובאותו זמן מושיט את ידי לכיוונה ללחיצה בליווי מבט מבויש ומעט הססני, משתדל שלא ליצור קשר עין שיכול לגרום לי להגיע לסיטואציה שיכולה להביך אותי. אחרי שאסיים לערוך איתה את הסיור בחנות ואכיר לה את העבודה תכניס אותה לעניינים?
אסף שואל אותי כמנסה לחלץ אותי מהמצב. כן, ברור, אני עונה לאסף וממשיך לסדר את חולצתי כדי שתהיה ייצוגית יותר ואז מסתובב בזריזות בחזרה, בורח משם ומתחיל לבדוק את המלאים במחסן.באותו הרגע המחשבות מתחילות לצוץ לי בראש כפרפר משתולל המחפש פתח יציאה החוצה.
נראית טוב המירי הזו… ההרהורים ממשיכים להשתלט עליי ולהתקיף אותי. שיער קארה שָׁטֶנִי, חזה שופע וגדול, טייץ המבליט ישבן חטוב לא רע בכלל… מעניין אם היא פנויה, אני ממשיך לחלום ולשאול את עצמי.
אסף מסתובב עם מירי ברחבי החנות ועורך לה את ההיכרות הראשונית במחלקות השונות, ואני מתגנב ומציץ אחריהם באותם האזורים שהם נמצאים ומשתדל להיות בסביבתם כדי לנסות לשמוע אותה ולדלות רסיסי מידע על אודותיה.
אני לעולם לא אשכח את הריח המושלם שנדף ממנה. זהו ריח שאי־אפשר לשכוח. סוג כזה של ריח שגם אם יעברו עשרים שנה ואני אריח אותו, ישר אזהה ואוכל לדעת איזה בושם זה. אסף מסיים את הסיור וההסברים ומעביר את מירי לחזקתי.
תמיד שמעתי כל מיני סיפורים על אהבה ממבט ראשון וכל השיט הזה. אני מבחינתי אף פעם לא האמנתי בזה. איך אפשר להתאהב במישהו שאתה לא מכיר? קשה היה לי לקבל את זה, עד עכשיו, עד לרגע שראיתי את מירי והתאהבתי בה. פשוט כך. מבחינתי מירי היא מושלמת. יפה, סקסית, חכמה ואינטליגנטית. הכול מושלם. היא מבחינתי כמו שאומרים by the book.
הימים עוברים ואני ומירי מתחילים להתקרב ולהכיר בפן היותר אישי ואט-אט בכל פעם הביטחון העצמי שלי מתחזק ואני מרגיש שאני רוצה ומוכן להיות בזוגיות איתה אבל אני חושש ולא יודע האם היא בעניין וחושבת כמוני.
כבר כמה פעמים, כשסיימנו לעבוד את המשמרות המשותפות שלנו, אזרתי אומץ והצעתי לה טרמפ לביתה. מירי הסכימה ואפילו תיאמנו משמרות משותפות שבהן נוכל לעבוד יחד.
באחת השיחות שלנו מירי מספרת לי שבדיוק סיימה קשר עם בחור קצת ‘בעייתי’ שמסרב לוותר ולהפנים כי זה נגמר, ואני כמו ג’נטלמן אמיתי, הבטחתי שאנסה לעזור לה בנושא ולהיכנס לתמונה.
ואכן באחת הפעמים כאשר החזרתי אותה לביתה, היא יצאה מהרכב וניגש אליה בחור שנראה קצת אבוד ומבולבל. יכולתי לשמוע את אותו בחור אבוד ומבולבל מתחיל לבכות ולומר לה שהוא מצטער ושהוא אבוד בלעדיה וכל הסצנה שמלווה ל’אירועים’ מהסוג הזה.
לא הייתי ממש מוכן לסיטואציה, ולמען האמת, הרגשתי קצת לא נעים להיכנס באמצע, אבל בכל זאת מבעד לחלון הרכב אני שואל את מירי בנימוס האם היא זקוקה לעזרה. מירי מסמנת לי שהכול בשליטה ושאני יכול ללכת.
לא שלם עם עצמי אני מניע את הרכב ונוסע משם לרחוב מקביל וממתין בתוך הרכב.
במשך כל אותו הזמן שאני ממתין, אני סופר את הדקות ומחשב את הזמן שעבר מהרגע שעזבתי את מירי שם לבד עם הטיפוס הזה. המשפט ‘מה קורה הכול בסדר?’ כבר כתוב ומוכן לשליחה בטלפון הנייד שלי. אצבעי ממששת בעדינות את לחצן השליחה send וממתינה לאישור.
לא אשקר שייסורי המצפון, ההרגשה של החמצת ההזדמנות להגן על מירי ולהוכיח לה את גבריותי, הסתובבה בראשי וחששתי מאוד שאיבדתי את ‘נקודות הזכות’ אצל מירי.
לבסוף אני מאבד את סבלנותי, לוחץ על הכפתור וממתין דרוך ולחוץ לתשובתה. כמעט רבע שעה חולפת עד שמירי מחזירה לי תשובה. רבע שעה שנראית כמו נצח, רבע שעה של סרטים: מה קורה שם? אולי היא נשברה וחזרה אליו? או שאולי אני לא הפגנתי מספיק גבריות ויצאתי להגנתה? כל מיני סרטים ותסריטים
ואז סוף-סוף מגיעה תשובה ממירי: כן… אני בסדר. מה איתך? בליווי סמיילי מחייך.
אנחת רווחה והסדרת נשימה מלוות את תשובתי.
אני עדיין כאן. נשארתי ברחוב ליד, אני כותב לה.
וואלה? … למה? מירי מחזירה לי תשובה מהירה
מה זאת אומרת למה? אני משיב, כדי לראות שהכול בסדר איתך ושאת לא זקוקה לעזרה.
חחחח, עונה לי מירי. אל תדאג. איתו אני עדיין יכולה להסתדר… הבנתי… אני משיב, מתחיל לקפל את זנב הגאווה הגברית ושולח את ידי לכיוון המפתח שממתין במתג ההתנעה כדי להניע את הרכב ולחזור לביתי. צליל ההודעה ממכשיר הטלפון שלי שמבשר על הודעה נכנסת עוצר אותי וההודעה נו… אתה עולה או לא? מחזירה לי בשנייה את החמצן והדופק לגוף ובאותו הרגע אני מרגיש שהלב שלי עוד מעט יוצא ממקומו מרוב ההתרגשות ושמחה. ביד רועדת אני כותב: כן, אני כבר עולה ושולח אליה.
מעולה, מירי מעדכנת, אז אני משאירה את דלת הבית לא נעולה. אני נכנסת למקלחת תרגיש חופשי וביי… משולב לב אדום נשלח אליי. אלוהים יעזור לי, אין לי אוויר. אני נכנס ללחץ ובודק איך אני נראה במראת הרכב, פותח את הדלת ויוצא לכיוון ביתה של מירי.
במהלך טיפוסי במדרגות לדירתה בקומה השלישית כבה לפתע האור בחדר המדרגות. ומה שסימן לי את מיקום הדירה היה חריץ האור המבצבץ דרך הדלת של הדירה שלא הייתה סגורה עד הסוף.
מעט בהססנות אני פותח את הדלת בשילוב אמירת שלום מנומס לחלל הדירה ומבצע סריקה מהירה. הדירה הקטנה יחסית, הייתה מסודרת והכילה סלון ישן, שולחן פינת אוכל, טלוויזיה ולצידה מערכת שמע. תכף אני יוצאת, אני שומע את מירי מסננת, ורעש המים הקולחים ממשיך להישמע ברקע. ריחו הנעים והרענן של הסבון שלה מתפשט ברחבי הסלון.
אני מתיישב על הספה ומתחיל לסדר את עצמי בתנוחה שתראה מספיק מאצ’ואית, גברית כזו.
היי, מה שלומך? אתה רוצה לשתות משהו? מירי שואלת אותי כשהיא נעמדת בכניסה לפרוזדור, בעודה מסדרת את ליפוף המגבת שעל ראשה ומגבת רחצה לבנה עוטפת את גופה.
לא, אני בסדר, אני עונה לה. קצב הלב שלי עולה למאתיים פלוס וכמה שחשבתי שאני מאוהב בה, אז עכשיו התאהבתי בה עוד יותר. מראה הכתפיים המבצבץ מהמגבת, זרזיפי טיפות המים שעל עורה. המראה הכל כך נקי והריח… אח… הריח הממכר שלה.
אני כל כך רוצה לומר לה: בואי נתחתן, נביא ילדים ותהיי שלי, רק שלי מעכשיו ועד לנצח נצחים.
מירי מתיישבת לצידי, מביטה לתוך עיניי במבט שאמר לי: נשק אותי! נשק אותי עכשיו!!! ואני קפוא. לא זז. משותק. אני מת לשלוח את ידיי ולהרגיש את עורה, להסניף את הריח שלה. אבל כלום. אני תקוע במקום כמו בול עץ.
מירי קמה והלכת לכיוון חדר השינה ובתוך כדי הליכתה היא אומרת לי שיש בארון במטבח יין אדום, ושארגיש חופשי לחפש את הכוסות איפשהו באחד המדפים שבארונות העליונים. איזה סתום אני! פשוט טמבל. זו המחשבה שמהדהדת לי בראש ברגע הזה. אני קם והולך לכיוון המטבח כדי למצוא את היין שבעזרתו אולי אצליח להציל את הכבוד העצמי שאבד לי כליל בערב הזה. באחת המגירות במטבח אני מוצא נר ריחני. גם את שתי כוסות היין מצאתי די בקלות. אני פותח את בקבוק היין האדום מסדר את השולחן בסלון בסידור רומנטי: נר, בקבוק יין וכוסות וחוזר לשבת על הספה. הו הו… איזו רומנטיקה, מירי שוברת את השקט המתוח כשהיא חוזרת לסלון.
כן, הא? אני מסנן ועדיין מסרב לשחרר את הרגשת ההחמצה שהייתה כאן לפני כמה דקות.
מירי ניגשת למערכת הסטריאו. מה בא לך לשמוע? היא שואלת כשהיא מחפשת דיסק מתאים במתקן הדיסקים. יש שנות ה־80, ג’ורג’ מייקל, מדונה… מה אתה מעדיף? היא ממשיכה.
אני זורם עם מה שבא לך, אני עונה לה.
טוב… אז בא לי ג’ורג’ מייקל, היא מכניסה את הדיסק למגש ומתיישבת לידי. אז… מה קורה איתך? מירי שואלת, מצמצמת את הרווח שבינינו, ומתחילה למזוג יין בכוסות.
אני, אני בסדר. מה איתך? אני מחזיר בשאלה ומשתדל להיראות בטוח בעצמי. היה לך אקשן הערב הא? אני מוסיף לשאול כדי להסיט את תשומת הלב ממני בחזרה אליה.
כן… סוג של… מירי עונה לי ומגישה לי את כוס היין שמזגה. אז לכבוד מה אנחנו שותים? היא שואלת בנימה נשית מעודנת וחצי חיוך ממזרי מופיע על הפנים הסקסיות שלה.
אה… לכבוד מה נשתה? אני מהרהר בקול וממקד את מבטי בתוך עיניה. נשתה… נשתה לכבוד החברות שלנו, אני ממשיך את המשפט בחיוך ממזרי ומשלב הרמת גבה.
מה, אנחנו חברים? מירי שואלת במבט מבויש ומסיטה את ראשה קלות הצידה.
ברור, חברים, חברים הכי טובים אני משיב לה, מסובב ומחזיר את פניה בעדינות לכיווני ומוסיף: ואל תגידי לי שאת לא יודעת את זה. אני נוקש לחיים בכוסה של מירי ומזרז אותה לקחת לגימה מהיין. לא רע היין הזה, אני שולח את ידי לכיוון הבקבוק כדי לברר מה אנחנו שותים.
מרלו שאטו דה פרובנס. לא רע, אני מסנן כמבין ביינות.
מה, אתה מבין ביינות? מירי שואלת בהתעניינות.
חחח, אני לא מבין כלום ביינות, אני עונה, סתם משחק אותה כדי לעשות עלייך רושם, ומשלב קריצה.
אה… הבנתי, מירי עונה לי ומקרבת את פניה לפניי קרוב כל כך עד שאני יכול להריח את הליפגלוס תות שהיא מרחה על שפתיה. אתה לא צריך לעשות עליי שום רושם. תישאר פשוט כמו שאתה. ככה אני אוהבת אותך, מירי לוחשת בסקסיות באוזניי. ככה את אוהבת אותי? אני חוזר אחריה ומתחיל לצמצם את הפער בין השפתיים שלנו עד שאני נעצר בשפתיה החמימות ואנחנו מתחילים להתנשק בעדינות זהירה, נשיקות קטנות כאלה, כאילו בודקים ולומדים זה את זו וזו את זה. באותו זמן אני שולח את ידי לכיוון עורפה ובעדינות מקרב ומצמיד אותה אליי בצורה הדוקה יותר.
מירי, המנוסה יותר ממני, מעלה שלב ומתחילה לשחק עם לשונה בתוך פי ונדמה כי הלשונות שלנו יוצאות בריקוד טנגו משותף. מדי פעם מירי נושכת אותי קלות בשפה התחתונה וזה מוזר לי אך הרגשת הכאב הזו נעימה לי ואפילו מחרמנת אותי. אנחנו ממשכים להתנשק בלהט מהיר יותר וידיה פורעות את שער ראשי בליטופיה האגרסיביים.
אט-אט אנחנו מתחילים לשנות את מיקומנו. מירי מחליקה לאחור בחושניות איטית ואני אחריה כאילו דבוק אליה, לא מתנתק. אנחנו עדיין מתנשקים והלשונות שלנו ממשיכות להשתרבב במחול הקסם שזה עתה למדו. אני מזיז את שער ראשה השטני לצד ומתחיל לנשק אותה באותו אזור רגיש שנמצא מאחורי אוזנה.
הריח שלה, אותו הריח שהתמכרתי אליו מהרגע הראשון שפגשתי בה, נוכח עתה במלוא הדרו,
מה שגורם לי לשלוח לשון ולהתחיל ללקק אותה באוזנה בעדינות ולרדת בהדרגה לכיוון בסיס צווארה. קולות העונג וההנאה שמירי משמיעה המשולבים ברעד וברטט של גופה, מסמנים לי כי אני עושה את הדברים הנכונים. החיכוך שלי בגופה רק מגביר בי את הגירוי ולזין שלי כבר אין יותר מקום בתוך המכנסיים והוא מחכה כבר לרגע שאשחרר אותו לחופשי. מירי הודפת אותי לאחור, מתרוממת ומורידה מעליה את חולצתה כשלגופה נשארת רק החזייה. אני חוזר לנשק אותה בחושניות בצווארה ובאותו זמן שולח את ידי לקרסי סגר חזייתה הממוקמים בגבה ומשחרר את שדיה המושלמים לחופשי, זוג שדיים גדולים בעלי פטמות ועטרה בגוון ורדרד שקוראים לי לבוא, לחפון ולטעום אותם. וכך אני עושה. בעדינות אני מרכין אותה לאחור, מתמקם מעליה ומתחיל ללקק את גופה בתנועות לשון סיבוביות ומעודנות. אני עובר מצד לצד של גופה כאילו מצייר לי שובל של עונג בעזרת לשוני. אני רוצה לגרום למירי לריגוש שיא ולכן אני מלקק אותה מתחת לכל שד, מה שאכן גורם לה לרעוד ולרטוט מהנאה. משם אני עולה בחזרה לפטמות הגדולות והזקורות שלה וממשיך לטייל על כל גופה בעזרת לשון יסודית ומענגת. באותו זמן ידיי כבר מבצעות עיסוי קל ומלטף במפשעותיה למקצב של נוגע לא נוגע בחריץ הכוס שלה, מה שמעצים את הגירוי שלה ותדירות קצב קולות ההנאה שמירי פולטת הולכת ומתגברת. מירי שולחת את ידיה לכיוון הזין הזקוף והזקור שלי ומבעד למכנסי הג’ינס שלי נוגעת בו ומשפשפת אותו בתנועות קלות של מעלה ומטה. לבסוף היא נשברת ומתייאשת, ומנסה באגרסיביות אך ללא הצלחה להוריד לי את המכנסים.
בין גניחה לגניחה היא ממלמלת בתחינה תוריד אותם כבר… אני נעצר ובזריזות מתחיל להתפשט.
באותו זמן מירי קמה ומסמנת לי לבוא אחריה אל חדר השינה. אני מוצא את עצמי כשרק גרביים גרובות לרגליי, הולך עירום בבית זר לכיוון חדרה של מירי.
וכשאני נכנס לחדרה של מירי, אני מוצא אותה מחכה לי במיטתה הזוגית כשהיא שוכבת עירומה.
אני מטפס מעליה ואנו חוזרים להתנשק בלהט, שוב במחול הלשונות שלנו רק שהפעם המקצב והתנועות היו מוכרים ולכן ההתאמה הייתה מושלמת. הזין הזקור שלי משתפשף בכוס הרטוב שלה מה שמגרה אותי עוד יותר ואני מת כבר להיכנס לתוכה ולהרגיש אותה.
יש לך קונדום? אני לוחש באוזנה של מירי בעודי משתפשף מעלה ומטה עם הזין בכוס הרטוב שלה. לא צריך. אני עם גלולות, היא עונה לי בקול מוטרף חרמנות שלאחריו היא תופסת לי את הזין ומצמידה אותו לפתח הכוס שלה. ואני, כאילו תיאמנו את המהלך, מתחיל בתנועות קדימה ואחורה לאט-לאט, בכל פעם קצת יותר עמוק ועוד יותר עמוק
ההרגשה היא אלוהית. חום ורוך מושלמים כאילו נולדנו למהלך הזה. מירי גונחת ומתפתלת מעונג יותר ויותר בכל פעם שאני נכנס ויצא ממנה. אני מחבק אותה ומצמיד אותה קרוב יותר אליי כדי שאוכל לחדור אליה עמוק וחזק יותר, ולנוכח הפעולה הזו והיא פשוט גונחת מהנאה עוד יותר חזק.
אני ממשיך, מגביר את הקצב ומרגיש שאני תכף עומד לגמור.
תכף אני גומר, אני מסנן בקול של הנאה. תחכה קצת, עוד לא! מירי עונה לי בהתנשפות. תכף אני גומרת, היא ממשיכה מנסה לעודד אותי להחזיק מעמד. תכף, עוד קצת… תמשיך ככה, היא מעודדת אותי.
ואני מגביר קצב ומרגיש שאין מצב שאצליח להחזיק מעמד עוד זמן רב.
אני מנסה לחשוב על דברים אחרים כדי להסיח את דעתי מהפורקן שכבר עומד לי ממש בקצה הזין.
הינה כן, אני מגיעה… הינה… כן… כן… מירי מתחילה לרעוד ולרטוט, נועצת את ציפורניה בגבי. קולות גניחותיה מכניעים אותי ואני מאפשר לעצמי להישבר ולהשתחרר. פרץ של אנרגייה אין סופית משתחרר ממני לתוכה ואני מרגיש בליל של התרוקנות פיזית ומנטלית יחד. אנו נשארים כך שוכבים זה על זו, מתנשפים ומרוקנים בלי לזוז במשך כמה דקות עד שאני יוצא ממנה ועובר לשכב לצידה. שנינו ממשיכים לשכב עוד כמה דקות במיטה, בוהים בתקרה ושותקים.
וואו… מירי אומרת בשילוב הוצאת אוויר בקצב מהיר מריאותיה.
היה לך טוב? אני שואל ומסובב את ראשי לכיוונה ושולח את ידי לכיוון הזרוע שלה ומתחיל ללטף אותה בעדינות קלילה.
כן… טוב מאוד, מירי עונה לי ומסתכלת עליי במבט שלו ורגוע כשל ילדה קטנה.
כמה היא יפה, אני חושב לעצמי בעודי מסתכל עליה ונושך קלות את שפתי התחתונה.
בן!!! בן!!! קום! רבע לתשע! קול לחוץ בשילוב ניעור גופי קוטע את שנתי.
שיואו… פאק. אני צריך לפתוח את החנות בעוד שלושת רבעי שעה, אני ממלמל בלחץ וקופץ מהמיטה ומתחיל לחפש את בגדיי המפוזרים בכל רחבי הדירה.
אתה תספיק, אל תהיה בלחץ. מירי נשענת על הקיר כשהשמיכה מכסה את גופה עד לגובה החזה.
איך את עובדת היום? אני שואל אותה בזמן שאני מכפתר את חולצתי.
משמרת ערב, מירי עונה לי ומוסיפה, מספיק לי לראות אותך בבוקר. לא צריך להיות דביקים כל היום, היא מחייכת אליי בחיוך ציני מאולץ.
יופי לך! אני עונה לה ויוצא מהחדר לכיוון חדר הרחצה, מחפש את המתג שמדליק את האור
אני שוטף את פניי, מגרגר עם מי הפה שמונחים על המדף וחושף את שיניי מול המראה.
מה, נעלבת ממני? דמותה של מירי נראית בהשתקפות המראה.
אני מסתובב אליה ועונה: ממש לא, חמודה! ממה יש לי להיעלב? ומזיז אותה קלות הצידה כדי לצאת מחדר הרחצה לכיוון דלת הכניסה.
אז זו המריבה הראשונה שלנו? מירי מזדנבת אחריי עדיין עטופה בשמיכה שנגררת על הרצפה.
איזו מריבה? מה מריבה? אני מסתובב, מנשק אותה בנשיקה אבהית במצח ויורד במהירות במדרגות.
מאוד נהניתי… היא צעקת לי והד חלל המדרגות כאילו דואג להדגיש את דבריה.
ואני, אני מעלה חיוך ממזרי על פניי וממשיך לרדת במדרגות בזריזות לכיוון דלת היציאה מהבניין.
מירי עברה בחייה הרבה דברים. מה שהפך אותה לאישה חזקה ועצמאית, סוג של לביאה.
למירי היה קשה מאוד לשחרר ולסמוך עליי והדבר הזה ממש הקשה על הקשר שלנו.
מירי גם הייתה מאוד מחוברת למשפחתה ולי היה קשה מאוד להתחבר אליהם ולמנטליות שלהם. במפגשים המעטים שהיו לנו איתם הרגשתי שאין לי חיבור ממשי איתם וזו הייתה עוד סיבה לחוסר ההתאמה שלנו ולא פעם היו לנו ויכוחים בקשר לנושא הזה.
הקשר הרומנטי שלנו המשיך חודשים ספורים שבמהלכם עשינו סקס פראי ולא מתוכנן במקומות שונים ומגוונים. למשל, אני זוכר שפעם אחת התווכחנו ועבדנו יחד במשמרת. לא דיברנו זה עם זו כל המשמרת וכדי שלא להיתקל זה בזו ממש ברחנו כל אחד לכיוון אחר ברחבי החנות.
בסיום המשמרת, כשערכנו סגירה לחנות, לא הייתה לנו ברירה כי רק אנחנו נשארנו ואז שוב התחלנו להתווכח על שטויות שאני לא זוכר. במהלך הוויכוח התקרבתי למירי ופשוט נישקתי אותה ומירי ישר שיתפה פעולה והתחלנו להתחרמן. נעמדתי מאחוריה ונישקתי אותה בצווארה. התחלתי להוריד את ידיי לכיוון הכוס שלה ומבעד לתחתוני התחרה שלבשה, התחלתי לעסות עם אצבעותיי בתנועות סיבוביות מעודנות את הדגדגן שלה.
הרגשתי איך רף החרמנות שלה משתלט והיא מרטיבה. הוצאתי את ידי מתוכה הובלתי אותה לכיוון המחסן. שם הפשטתי את מכנסיה, סובבתי אותה כשהתחת שלה כלפיי, כופפתי אותה לפנים ושיחקתי עם קצה הזין שלי מעלה ומטה באזור הכוס הרטוב שלה עד אשר הזין שלי פשוט נשאב לתוך החור הרטוב והאלוהי שלה. בתנועות קצובות של קדימה ואחורה אני מפשק אותה כדי להיכנס עוד קצת. מירי גונחת מהנאה מרטיבה כל פעם יותר ויותר ואני מגביר את הקצב, שולח יד מתחתיה ומענג את הדגדגן שלה באותו זמן להגברת הקצב עד שאני מרגיש אותה מתכווצת מאפקט הגמירה שלה. אני ממשיך, אך מוריד את הקצב, מתרכז בחיכוך הנקודות שיגרמו לי להגיע לסיפוק וגומר בתוכה. ככה במשך תקופה – רבים ומשלימים עושים מייק-אפ סקס וחזר חלילה. שנינו ידענו כי אין עתיד לקשר הזה אבל סירבנו להרפות ולהודות באמת עד שיום אחד מירי מחליטה שנמאס לה והיא התפטרה.
לדעתי זו הייתה הדרך הנכונה וההגיונית לסיים את הקשר הזה ובדיעבד אני חושב שהיא עשתה מעשה נכון ואמיץ.
ניסיתי ליצור איתה קשר גם בטלפון וגם בהודעות. נסעתי לדירתה כמה פעמים אך לא הצלחתי למצוא אותה – כאילו בלעה אותה האדמה. בתחילה היה ממש לא קל להתמודד ולהפנים שהקשר הזה נגמר.
מירי הייתה חסרה לי מאוד ואולי אפשר להגיד שהיא שברה לי את הלב.
במשך תקופה מסוימת לאחר הפרדה הייתי די מבודד מהעולם. הסתגרתי בעצמי וניסיתי להבין מה אני רוצה מעצמי, אך לא ממש הצלחתי להגיע לתשובה שסיפקה אותי.
אהבתי הראשונה זו מירי או שמא אני אמור לומר מירי זו אהבתי הראשונה..
כך או כך תמיד אשמור לה מקום נסתר בליבי.
אין עדיין תגובות