"סיפור עלילתי סוחף ומרתק על הרפתקה בסין."( מ ר מתן וילנאי, השר להגנת העורף והשגריר המיועד לסין). סין, סיפור אהבה […]
פתח דבר
יש רגעים שעושים היסטוריה, מעצבים מוצר, מייצרים מותג.
לנו זה קרה במאי 2008, במחוז סצ'ואן שבמרכז סין. אזור הררי וקשה לגישה שחיים בו עשרות מיליוני בני אדם. המילה סצ’ואן מיד מזכירה לרובנו מאכלים חריפים שצורבים בלשון, אך מלבד אוכל חריף כאש, זהו גם מרכז תעשייתי ומרכז צבאי גדול.
רעידת אדמה, החזקה ביותר בסין זה 30 שנה – 7.9 בסולם ריכטר – פקדה את אזור סצ'ואן ב-12 במאי 2008: מיליוני בתים קרסו. עשרות אלפים נקברו ונספו – רבים מהם ילדים שהיו בבתי הספר שהתמוטטו. כל תשתיות התקשורת נחרבו, כבלים תת קרקעיים נקרעו, מערכות תקשורת סלולריות קרסו. הקשר אבד, והאזור כולו התכסה באפלה תקשורתית. ההרס היה כה גדול עד שלאזורים מסוימים ניתן היה להגיע רק ברגל, דרך ההרים.
כלי הרכב הראשונים שהגיעו לתוך הכאוס היו מכוניות החירום של צ'יינה מובייל, ענקית הסלולר הסינית, חברת הסלולר הגדולה בעולם עם 650 מיליון מנויים. אלו הם מודלים מיוחדים של רכבי האמר שאובזרו כתחנה סלולרית ניידת, ועליהן אנטנה שמאפשרת שידור וקליטה בו-זמנית מהלוויין תוך כדי תנועה. זה המוצר שהחברה שלנו, רייסאט, בונה ומוכרת, והוא מחליף קווי תקשורת מנותקים ומשמש תחנת בסיס סלולרית שמאפשרת תקשורת לטלפונים ניידים ברדיוס של עשרות קילומטרים.
מתחת להריסות נמצאו עדיין לכודים רבים בחיים. רבים מהם ניסו עד עתה, ללא הצלחה, להפעיל את הטלפונים הניידים שלהם ולזעוק לעזרה, אבל אלה נדמו עם קריסת הרשתות הסלולריות. רק כשהרכבים של חברת הסלולר הסינית התקרבו לאזורי ההרס, הטלפונים הניידים שבו לפעול, ואותם לכודים שאיבדו תקווה שמישהו יגיע לחלץ אותם, יכלו להתקשר, לדווח על מצבם ומיקומם ולהמתין לכוחות ההצלה שיגיעו אליהם. חייהם של אנשים רבים ניצלו בזכות האנטנה שלנו. העיתונות הסינית הכתובה מלאה בימים אלו בראיונות נרגשים עם ניצולים שראו אור שמש בזכות הציוד שלנו; מבחינתנו – רגע של סיפוק על רקע האסון. הרי אין סיפוק גדול יותר מאשר לתרום ולעזור בהצלת חיי אדם. אנחנו מקבלים הרבה טלפונים נרגשים מהשותף הסיני שהתקין את הציוד עבור צ’יינה מובייל; אין סוף להכרת התודה על הציוד וביצועיו ברגע הקריטי.
בהמשך, צוותי פרישׂת החירום של שירותי ההצלה הסיניים ממקמים אנטנה לוויינית קבועה באותם מקומות, והרכב נכנס עמוק יותר ויותר לאזור האסון. עשרה רכבים כאלה פעלו באזור במשך ימים רבים עד שנדמו כל סימני החיים, ואפסו הסיכויים לחלץ אנשים חיים מההריסות.
האנטנות שלנו הופיעו בטלוויזיה הסינית, ולמשך תקופה לא קצרה זכינו לחשיפה תקשורתית ניכרת, כשהסינים, שלא במפתיע תפסו טרמפ על האסון, החמיאו לעצמם שוב ושוב על השימוש בטכנולוגיה חדשנית להצלת חיי אדם.
התחושה שיכולנו לסייע באופן ישיר בהצלת חיי אדם – בסביבה בה לא ניתן להפעיל טכנולוגיות אחרות, כשהזמן מאוד קובע וההבדל בין חיים ומוות נמדד בשעות – נתנה לצוות שלנו תחושה נהדרת. תחושה של שליחות. הוכחנו שאנחנו מובילים בשדה הקרב עם מוצר ייחודי וטכנולוגיה שמופעלת במקומות שבהם לא הופעלה שום טכנולוגיה דומה בעבר. ברגע האמת, ברגע שהמוצר עבר מתצוגה והדגמות בתערוכות לשטח עצמו, לייעוד האמיתי שלו, הראינו שמדובר בטכנולוגיה מצילת חיים.
מדברים עלינו בסין. כתבות בעיתונים ובטלוויזיה על החברה שהיתה במקום הנכון בזמן הנכון. זה המוצר שאנחנו מייצרים ומשווקים: אנטנה לוויינית שגובהה פחות מעשרים סנטימטרים, והיא מותקנת על רכב ומשדרת וקולטת כשהיא בתנועה. האנטנה שעוקבת אחר הלוויין, מאפשרת חיבור מהיר לאינטרנט, שידור טלפון ווידיאו תוך כדי תנועה וגם חיבור תחנות סלולריות לרשת הטלפונים. לא צריך לעצור, לפרושׂ, לכוון. האנטנה עובדת כל הזמן: בין שהרכב נע ובין שהרכב עומד.
אם אפשר לסמן את הרגע שבו הרגשנו שהצלחנו להחדיר רגל לענק הסיני – זה היה אז. האסון בסצ'ואן. הרגע שבו הוכחנו עד כמה הטכנולוגיה שלנו חיונית וחשובה.
סין קסומה. כל כך רחוקה. כל כך מסתורית. כל כך אקזוטית. כל כך לא מובנת. ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות. הכול גדל בקצב בלתי נתפס, כמעט. המדינה השנייה בעוצמתה בעולם בדרכה להפוך למעצמת-העל הבאה. לארצות הברית יש את אפל, גוגל, הוליווד, ליידי גאגא. לסין יש אמונה, תקווה, רצון עז של אנשים להצליח, יכולת ומשאבים. בכל שנה, משלוש השנים האחרונות, גדלה כלכלת סין ביותר מעשרה אחוזים, ולא נראה שמשהו יכול לעצור את הגידול. עתידה עדיין לפניה, בעוד ארצות הברית מלקקת את פצעיה ומשלמת את מחיר חטאי העבר שלה. מעצמה עולה מול מעצמה יורדת.
כולם יסכימו שסין היא מדינה מרתקת – הניגודים, האפשרויות, הגודל, העוצמה, הכלכלה. צורת המשטר, ובעיקר היכולת והחוכמה שלו להפוך חיסרון עצום (כמות אנשים ענקית) ליתרון, יזניק אותה למעצמה שתהיה החזקה בעולם בהמשך המאה העשרים ואחת. סין היא גם בית החרושת של העולם. כולם קונים ממנה. מעטים מוכרים לה. הקשיים להצלחה בסין עצומים כפי שלמדו על בשרם מאות יזמים וחברות ישראליות שנכשלו.
משנת 1978 ואילך החלה סין להתקדם בקצב מהיר ביותר. המשטר שם דגש על הכלכלה, החל לעודד יזמות, והבין ש"להיות עשיר זה לא פשע, אלא כבוד גדול…" כפי שהטיף הנשיא הסיני דנג שיאופינג. ניצול כוח העבודה האינסופי של מאות מיליוני הסינים במעגל העבודה, והשכר הנמוך (100 יואן לחודש בממוצע – כ-14 דולר במונחים מערביים) הביאו להקמת מספר עצום של מפעלים, וכיום היא שולטת לחלוטין על כל ייצור ה-LOW TECH. לאט-לאט נבנו אוניברסיטאות בכל רחבי סין, אחדות ברמה שמשתווה לאוניברסיטאות הטובות בעולם המערבי, שמהן יוצאים כל שנה מאות אלפי מהנדסים מוכשרים, רעבים, ובעיקר רוצים להצליח.
נכון לכתיבת דפים אלו (סוף 2011), סין היא הכלכלה השנייה בעולם, עם אוכלוסייה של קרוב ל-1.4 מיליארד בני אדם. יש בה כבר כ-860 מיליון טלפונים ניידים, איכות החיים עולה בקצב מסחרר – סין הפכה, למשל, לשוק המכוניות הגדול בעולם כבר בשנת 2009 – והכול, בינתיים לפחות, עובד להם מצוין.
למרות שלנו, המערביים, הסינים נראים לפעמים כחייזרים שחיים בעולם אחר כל כך ושונה מהעולם שלנו – גזע אחר, מראה אחר, שפה אחרת, תרבות אחרת – יש לנו המון מה ללמוד מהם. די לראות את היחס להורים שהוא מרשים, מכל מדינה מערבית, ואת האהבה למדינה והנכונות לתת עבורה את חייך, דבר שמזכיר לרבים מאתנו את הדור שגדל בישראל לאחר מלחמת העצמאות ולא לקח את קיומה של המדינה כמובן מאליו, והיה מוכן לעשות הכול עבורה – בשונה מהדור של ילדינו, שמתמקד בעיקר בקריירה, באיכות חיים ובריגושים.
זוהי סין, בעיני. כה חדשה ומודרנית אך גם מתפרשׂת (כמונו) על היסטוריה של אלפי שנים. כה עתירת ניגודים, כה מסעירה. כה פתוחה להזדמנויות – שהיא כבר סומנה כיעד הבא של ההיי-טק הישראלי שעד היום, משיקולים תרבותיים ומעשיים (שפה ויכולת תקשורת), בחר להתמקד בארצות הברית ובאירופה. ומי שלא יבין זאת, עלול להישאר מאחור.
כל מי שקורא ספר זה יראה כיצד חברה אחת (ואישה אחת) הימרו על השוק הסיני והטביעו בו את חותמם. ניתן ללמוד הרבה מסיפורה של רייסאט, ואם הוא יסייע ויגרום לאנשים להשקיע בסין יותר ולחזק את הקשרים בין התעשייה שלנו (בעיקר המתקדמת) לתעשייה הסינית – אראה שכר רב בעמלי.
בדפים הבאים תקראו על חברה ישראלית שהקימה קטגוריה חדשה של אנטנות לוויין דו-כיווניות בתנועה ובפרופיל נמוך – שמאפשרות תקשורת לפלטפורמות נעות במהירויות גבוהות תוך כדי תנועה. במילים אחרות, ניתן גם לקלוט ולשדר בעזרתה: טלוויזיה, טלפון סלולרי, תמונות, אינטרנט ועוד. הדגש הוא על הפרופיל הנמוך. אף אחד לא רוצה שעל הרכב שלו ירבוץ משהו בולט וגדול. האזרח לא יאהב את זה, כי אנטנה כזו תכער לו את הוואן החדש שקנה זה עתה, והמפקד בצבא – שיודע שעל האנטנות הגבוהות, אלה שמתנשאות לגובה של יותר מחצי מטר ונקראות רכב מפקד – ימקד האויב את האש כבר בתחילת המערכה – ודאי שיירתע מזה.
יש הרבה יתרונות בלהמציא מוצר חדש. החברה שעושה את זה יכולה להוביל את השוק העולמי אם הקטגוריה "תתפוס", והיא תשכיל לשמור על ההובלה הטכנולוגית, אך לחנך שוק להשתמש במוצר חדש שלא היה קיים קודם לכן, זה דבר קשה ויקר ולא תמיד מצליח. בוודאי לא לחברת סטארט-אפ.
זהו סיפורה של חברה ישראלית, בכובע טמבל וסנדלים, שמנסה להפוך למוביל עולמי בתחומה, תוך שהיא פותחת שווקים חדשים, ביניהם כאלו שנתפסים כקשים ביותר… מנצלת ויונקת מכל העוצמות "הישראליות" של איכות המהנדסים, החוצפה, יכולת המיקוד, והחשיבה מחוץ לקופסה – ומשתדלת במקביל שלא ליפול בחסרונות "הישראליים" של ארוגנטיות, ידיעת כול, קושי לעבוד בתוך הקופסה ועבודה שלא לפי הספר.
וקודם כול זהו סיפורה של סימונה (רעייתי וחברתי לחיים), דרך עיני המשוחדות כמובן, על העקרונות העסקיים שמלווים אותה, על אמונותיה, על ערכיה, על יתרונותיה וחסרונותיה וכל מה שנקלע בדרכה לכבוש הרים גבוהים – בעיקר בסין הרחוקה, ולעשות מה שמתי מעט הצליחו: למכור לסינים, והרבה.
בחמש השנים האחרונות היא, במו ידיה, היתה אחראית על חלק משמעותי מיצוא ההיי-טק הישראלי לסין. לבדה. אישה אחת. ללא ידיעת השפה, וכמעט ללא ידיעה מוקדמת על מה שמצפה לה שם. בחמש השנים הללו היא השכילה ללמוד ולאמץ את התרבות הסינית לא רק בעולם העסקי אלא גם בחיים עצמם: למדה לבשל אוכל סיני, ריהטה את ביתנו בסגנון סיני, למדה את מנהגיהם ואורחות חייהם, השכילה להבין ולכבד את תרבותם ולרכוש את אמונם.
אבל זה לא רק ספר על סימונה. יש בו עוד שני גיבורים חשובים: קודם כול סין. האנשים, התרבות העסקית, ההזדמנויות לצד ההחמצות, הדרך להבקיע חומה שלפעמים נראית בצורה ובלתי חדירה בעליל. פרקים מרתקים שכל מי שמתעניין בסין באופן כללי, ובעיקר מי שרוצה לדעת איך ישראלים יכולים להצליח בה, ייהנה לקרוא את "מורשת הקרב" הזו.
ויש עוד גיבורה אחת. האנטנה. בלעדיה לא היינו יוצאים לקרב, בלעדיה לא היינו מצליחים בו. ככל שנכנסנו עמוק יותר למערכה, למדנו להכיר אותה טוב יותר. על יתרונותיה ומגבלותיה, על צרכיה ודרישותיה, ועל אוהביה ומקטרגיה.
שלושת הגיבורים האלו – סימונה, סין והאנטנה, משולבים זה בזה בסיפור מתח עסקי, פורץ גבולות, שמוכיח פעם נוספת את המובן מאליו לכל מי שנושא עיניו להצלחה: רק המעז מנצח. אם אתה מאמין ומוכן להשקיע את כל האנרגיה והמחשבה היצירתית שלך, להתמיד, להתאמץ ולהזיע – סיכויי ההצלחה ייטו לצדך.
אין עדיין תגובות