סוגריים

מהלכים, נפילות, שיחות, אהבות, חלומות – כל אלה מרכיבים יחד את סוגריים, קובץ סיפורים מפתיע, נוגע ללב ומלא הומור ואהבת האדם והמקום. אמנון דביר דולה מהחיים רגעים קטנים, שגרתיים לכאורה, ובורא מהם עולמות של פרוזה קולחת ומענגת לקריאה.

מקט: 4-1307-017

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

מישהו (וממש לידו נהג אחד שקפץ לנגב חומוס בירמיהו ולפתע קפץ לו חתול לכביש והוא סטה ונכנס באבני המדרכה מול השגרירות ובא אליו המאבטח ואחז בידו והוציא אותו במהירות מהאוטו והתחיל לצרוח עליו וקילל אותו ברוסית, ואז הגיעו שני גברתנים מעונבים, ככל הנראה עורכי דין שיצאו מהסושייה, עם מסת שרירים מאסיבית מוסווית בשרוולי החולצות הלבנות ודחפו את המאבטח לצד והוא הרים יד כדי להוציא את האקדח, ואז אשה אחת יצאה מחנות החיות הסמוכה וצעקה תפסיקו! תפסיקו כולכם!! ולפתע העולם עמד מלכת ורוח חזקה נשבה וכמה צמרות עצים היטלטלו כלולבים וכולם השתתקו. פתאום החל לרדת גשם ורוב האנשים שהתקהלו סביב הניצים שבו לעיסוקיהם, אלה שהמתינו בשגרירות שוב עמדו בתור והאחרים נכנסו לחומוסיות השוקקות והמהבילות. המאבטח נחפז ועלה בריצה במדרגות חזרה לפתח הבניין ובעל הרכב הנסער התכופף ושפשף בידו את הטמבון הרטוב וחיפש פגעים בפח. אז הגיח ילד לבוש בבגדי ג’ודו וחגור בחגורה צהובה ופנה מרחוב אוסישקין לירמיהו וצעק לחברו שהוא נוסע הביתה כי גשם וכבר מאוחר, ובאמת טיפות גדולות הצליפו על האספלט האפור של מגרש החניה הסמוך לגדות הירקון. שני רוכבי אופניים חובשי קסדות אדמדמות שהגיעו ברכיבה מהירה מכיוון הפארק לא נעצרו ולא חיפשו מחסה, הם חצו את הרחובות ודיוושו בהנאה לכיוון דיזנגוף. על רקע שמים קודרים העלתה ארובת רידינג מסך עשן לבן. קרוב יותר, מעל הנחל הירקרק, רדפו כמה עורבים אחר שחפית שהתעופפה בזריזות מעל המים. היא ניווטה את דרכה באלגנטיות מרשימה, והעורבים המגושמים צווחו מאחוריה בתסכול. לפתע בקע אור ממערב, ומתוך ענן אפור יצאה קרן שמש וריצדה בקשת מעל הבתים. בעל הרכב שנרגע והזדקף הביט בשמים וחייך. הוא החזיר את ראשו לאט מטה ועינו הבחינה בקבצן השוכב מתחת לספסל שלידו. הוא נרכן בסקרנות לעברו וראה את עיניו הפעורות של הקבצן. הוא נגע בזרועו הקפואה והבין שהאיש מת) מת.