טירת אוטרנטו נחשב לרומן הגוֹתי הראשון שנכתב אי־פעם. הספר תורגם לעברית ע"י עמנואל לוטם, והוא השני בסדרת הקלאסיקות המודרניות בהוצאת סיאל.
הסגנון הגותי – המבנה הנשען על קשתות חדוּדיות ואוֹמנוֹת חיצוניות והמעברים הסודיים, שימש רקע מתאים מאין כמוהו לחיבורו טירת אוטרנטו. משום כך, טבע וולפול את המונח "סיפור גותי" לתיאור ספרו זה.
רבים מסממניו של סיפורו שבים ומופיעים ברומנים הגותיים הבאים אחריו: הרקע, טירה קודרת ומאיימת שבתוכה מתרחשת העלילה, והדמויות כמובן: האציל העריץ, אשתו הכנועה, המתחזה הצעיר העתיד להתגלות כאדם רם־מעלה, הבתולה הזכה והחסודה, המשרתים התמימים וההתגלויות העל־טבעיות. מעל הכול, אווירת הקטסטרופה הממשמשת ובאה, שכל שלב במהלך העלילה מקדם אותה לקראת הסוף הבלתי־נמנע.
גם בימינו אלה נכתבים סיפורים שזו מתכונתם וזו רוחם, והדבר מעיד כאלף עדים על גדולתו של הוראס וולפול.
אין עדיין תגובות