אתה, הקורא בספר זה, תבקר כתייר בכוכב קרימסון, שהתברך בנופים בלתי צפויים ובשפע צבעים נפלאים, פנוראמה שלמה ומשכנעת של עולם […]
כוכב קרימסון: קרימסון הוא כוכב תיירותי מובהק. הוא מתייחד בעיקר בשלל הצבעים שהתברך בו. נופיו מעניקים את התחושה של עולם אגדות קסום המזכיר את הסרטים המצוירים שיוצרו בעולם הישן לפי הפנטסיות של וולט-דיסני. הצבע השולט הוא אמנם אדום ארגמני, ומכאן שמו של הכוכב (באנגלית קרימסון = אדום עמוק, ארגמן), אך התייר אינו יכול להתעלם משפע הגוונים הנפלאים שפיזר הטבע ביד נדיבה. לעיתים קרובות תראה מרחבים אדומים כדם של ערבה שטוחה המשובצת בכרי מִרעֶה כחולים וצהובים, ובצידם כאילו באיזה מיצג דווקאי, סלעים בצבע ירוק עז, כזה שהנך מורגל לראות בארץ רק כצבע ירוק של דשא, או שתתפלא שהסלעים הירוקים מבצבצים באופן מוזר מתוך אדמת בור תכולה. אל תתפלא לראות גם נחל סגול מפכפך בקסם מיוחד בינות לחלוקי-אבנים זהובים ומבריקים בשמש. הם באמת מכילים זהב. כאשר תיקח בכפך מעט מן המים האלה תיווכח לדעת שאינם שונים בהרבה מן המים השקופים הרגילים. צבעם הסגול בא להם מן המינרלים הרבים שבתוכם, מאדמת הקרקעית האדומה, מגושי סלעים, וממרבצים כחולים אשר בערבוביה משתקפים ויוצרים את המים הסגולים הנפלאים האלה. אדמת הכוכב והחיים שבו התפתחו בהרכב ובדרך שונה מזו שעל פני כדור הארץ. למרות הדמיון לתנאים שאִפשרו את היווצרות החיים על הארץ, על כוכב קרימסון בחר לו הטבע תהליך אחר.
קרימסון עשיר במתכות ובמינרלים נדירים. העפרות נמצאות כמעט בכול, ולרוב על פני השטח. המינרלים שופעים כל כך עד שהם ספוגים בצמחיה העבותה ומפעפעים גם מתוכה. גזעי עצים כחולים כאלה שצמרותיהם מתנופפות כרעמה אדומה, לא תראה באף לא כוכב אחר. כשנתגלה הכוכב לראשונה החליטו מיד להופכו לאתר תיירות. שמו המקורי, 112-A, נותר רק במפות ובמסמכים הרשמיים. מבקריו העבירו רשמיהם וחוויותיהם זה לזה וצבע הארגמן שליווה את תיאוריהם הוא שטבע את שמו המקובל והנפוץ של הכוכב.
אך השיא שבתענוגות אינו הנוף הקסום והמרהיב של קרימסון. תושביו הקדמוניים הם היצורים המוזרים, המקסימים והאימתניים ביותר שיכול היה הטבע השרירותי ליצור. גל-עין הוא יצור חביב וחברותי אשר יעניק לך חוויות אשר לא תשכח, ושעות רבות של אושר בלתי נדלה. גופו העגול כצמיג על גלגל הוא מסגרת לעין ענקית המכסה את כל צידו הקדמי של הגוף. העין נועדה לא רק לראות אלא גם להקרין החוצה, בדומה לצג אלקטרוני, מראות מזיכרונו של היצור המוזר. שֶׁב לך, אפוא, בצל הגנים הצבעוניים, והַבֵּט במסך עינו המופלאה של גל-עין. בַּקֵש לראות כל מה שיעלה בליבך, ואם החייזר יאות לכך הוא יקרין מראות שיופיעו לפניך. לפי רצונך תוכל לצפות בשפע תוכניות בידור ושעשועים, לחזות בהצגות ובסרטים קלים או במחזות היסטוריים כבדים ורציניים. לפי מצב רוחך תבחר במחזות עלילה ופעולה או ביצירות אמנות מופלאות. ואם תרצה גם תתעמק בבעיות מדעיות ומתמטיות סבוכות שיופיעו על המסך הצבעוני.
בוא לקרימסון!
עד כאן עלון פרסומת התיירות.
ארווין קוֹרְד הניח את העלון על השולחן ופסע החוצה מחדרו אל הדשא העמוק והאדום. בשביעות רצון השתרע על השכבנוח החדיש שצבעיו העזים התמזגו היטב בנוף. הוא סובב את הכפתור וכיוון את הזעזועים הרכים של השכבנוח לריטוט עדין ונעים ששחררו עד מהרה ממתיחות הנחיתה והטרדות במכס. במתחו את רגליו שקעו אלה עד למעלה מקרסוליו לתוך הדשא הצמרי והמוזר. הוא נשא עיניו והתבונן בהנאה בספינתו הפרטית שבאותה עת חלפה מעליו במסלול הקפה איטי. היתה זו חללית חדישה ויפהפייה שרבים התקשו לאמוד את ערכה. היא שימשה אותו היטב בעסקיו הרבים. “כשעוסקים בסחר בין-כוכבי”, היה נוהג לומר, “חייבים בכלי תעבורה מהיר ונוח. התחבורה הציבורית איטית ומסורבלת ומבזבזים זמן רב מדי לתאום עם לוח הזמנים ולהמתנה. הוא לא נהג לפרש מדוע היתה חשובה לו מהירותה של החללית, אך הכול קיבלו זאת כמובן מאליו.
ארווין קוֹרְד התפרסם בתקופה מסוימת בחייו כספָּק זריז של סחורות נדירות, מחצבים ומוצרים מבוקשים מכוכבים רחוקים, אותם ידע להציע בכל מקום בו הורגש חסרונם. המפליא מכול היה שאספקתו הגיעה תמיד מוקדם יותר ובכמויות גדולות יותר מכפי שהיה מסוגל לכך כל ספק אחר. אלא שלא היו אלה עיסוקיו היחידים, והילכו עליו אגדות רבות שמעטים ידעו מהי מידת מהימנותן. ידידיו ומעריציו היו רבים, אך לא חסרו לו גם שונאים ומקנאים. קשריו המסועפים עם ממשלות ואישים רבי-מעלה פתחו בפניו דלתות לטרקלינים רבים בהם התקבל בכבוד ויקר השמור רק ליחידי סגולה. כבוד מיוחד רחשו לו גם בצי הגלקטי בו שירת וביצע מעללים מסמרי שיער לפני שנים רבות.
הוא התבונן שוב, בחיבה, בחללית הארוכה והאצילית שחגה בעצלתיים במסלולה הנמוך. “היא בנויה כהלכה”, הגה, והעלה בדמיונו את כל אותם המצבים הקשים מהם יצא וידו על העליונה. מֶחלַפֶי מהירות הזמן הענקיים, שהוצמדו לירכתיה המעודנים והמעוצבים בחן של הספינה, היו מגושמים במשהו והפחיתו מיופייה הנדיר; אך מביני דבר טענו שדווקא המחלפים המגודלים הם שהוסיפו לוויית-חן ותחושה של עוצמה כבירה לצללית דקת הגזרה. העובדה שהספינה דמתה יותר לחללית מרוצים או לספינת שעשועים, מאשר לספינת-משאות מקובלת, אף היא שרתה היטב את מטרותיו; ועל אף מימדיה המעודנים, בחוגה בגובה ההקפה, יכלו רק מומחים להעריך את הקיבול העצום של גווה הדק.
קריאות חדווה והתפעלות משכו את תשומת ליבו והוא היפנה פניו אל קבוצת תיירים שהגיעה לחוות הנופש. הם התרגשו מהכול: מהצבעים המוזרים, מהמתקנים המשוכללים ומהשלווה הטמירה של העמק החכלילי. העמק האדמוני שבמרכז הגבעות התכולות, אשר אף הן היו מוקפות בשרשרת גבעות צהובות, נראו למרחפים מעליו כמעשה אמן ששיבץ אבן פטדה ענקית בטבעת זהב עצומה. הנופשים הסתערו על בני גל-עין שהתגלגלו בעצלתיים בחצר הרחבה, צווחו וצפו בתמיהה ובחדווה חסרת מעצורים בגלגלים הצמריים שפרוותיהם סומרות. גלגלי-הפרוות הופיעו בכל צבעי הקשת: כחולים, ירוקים, סגולים, צהובים ואדומים. חלקם של היצורים העגולים היה בגוון אחיד וחלקם מנומר ומפוספס בהרכבי גוונים נפלאים. אחד היצורים התגלגל באיטיות לעֶברו של קורד ונעצר לפניו. היצור נטה על צידו, פרשׂ פלג מגופו העגלגל למעין מניפה והתיישב עליה כשהוא זוקף לעֶבר קורד את פניו הגדולים. אלא שלא היו אלה פנים במובן המקובל, אלא משטח קמור ועגול סביב-סביב, כחצי כדור פחוס העשוי מיקשה אחת שלמה. על פני המשטח האחיד והמחוספס מעט, כמתכת מרוקעת או כזכוכית מפוצלת, לא נמצא כל איבר שהוא, כל קמט או סימן המעיד על קיומו של חוטם, לוע או כל פתח המשמש לתפקוד המקובל בפניהם של יצורים. וכדי להוסיף על ההפתעה, לא יכול היה קורד לדַמות את פניו של היצור אלא לראי נאמן. הוא ראה בהם את בבואתו הוא, בדיוק באותה תנוחה כפי שהיה שרוע בה על השכבנוח. אלא שהבבואה לא היתה מדויקת. הפנים שבבואתו היו נשואים למעלה ומתבוננים אל החללית שלו עצמו המתרחקת לעֵבר האופק. וזה היה המוזר שבדבר – אִילו היתה זו בבואתו האמיתית, היה צריך לראות את עצמו כשהוא רכון אל היצור ולא מביט למעלה. הוא נשא עיניו לכיוון החללית, אך היא כבר לא היתה שם. היא נעלמה מעבר לאופק לפני דקות רבות. הוא חזר והתבונן ביצור. החללית היתה עדיין שם, על מסך עינו הגדולה, נעה סמוך לאופק, ורק אז נעלמה.
“הוא מתאר לפניך את אשר ארע לך ברגעים האחרונים וברצונו שתדע כי שם לב אליך ואל מעשיך”, שמע קול צעיר מאחוריו. נער כבן 14 הגיח מהצד כשהוא מלטף בידו יצור קטן וירקרק שהתחכך ברגליו.
“גל-עין מתבטא באמצעות חוש הראיה בלבד”, הוסיף הנער. “הבחנתי שהנך תוהה, אדוני, והייתי חייב להסביר”, אמר בחיוך חמים.
“תודה לך, נערי, על ההסבר”, אמר קורד והתבונן בתשומת-לב ביצור.
“שמי טימי. אדוני חדש פה, לא כן?” ארשת פניו העידה שברצונו להתקרב לאורח. “תהנה מאוד מהעיניים הנהדרות האלה. אני אוהב אותן כל כך”. הוא חבט בחיבה ביצור הקטן שלידו.
“ספר לי עליהם, טימי”, ביקש קורד כשעיניו מהבהבות בסקרנות ובהתלהבות.
“ובכן”, אמר הנער בשמחה, “גלי-עין הם יצורים חביבים ואינטליגנטיים מאוד. אני מכיר אותם היטב כי גדלתי עימם כל חיי. אבי הוא בעל חוות הנופש והוא סומך עלי עד שהסכים להפקיד בידי את כל הטיפול בהם”, אמר בגאווה בלתי מסותרת.
“יש לנו בחווה 18 גלי-עין מתורבתים, 8 בוגרים ועשרה גורים. זה הקטן הינו בן שלושה חודשים בלבד והוא כבר מסוגל לתאר מזיכרונו מראות באורך של חמש דקות ויותר. הבוגרים מסוגלים לזכור ולשחזר אירועים במשך שעה לפחות. הבט בעין הענקית המשתרעת על מחצית גופו. היא מורכבת ממיליונים של תאים זעירים המסוגלים לראות, לקלוט וגם להקרין בו-זמנית מראות בשלל צבעים. קבוצות התאים הסמוכות זו לזו מתחלקות ביניהן בשלושת התפקידים כאשר חלק מהם רואה, חלק אחר קולט עבור הזיכרון והחלק הנותר מקרין מתוך הזיכרון”.
“כמו טלוויזיה צבעונית”, פלט קורד בהתלהבות.
“יותר מטלוויזיה”, התגאה הנער. “טלוויזיה יכולה רק להקרין, ואִילו גל-עין גם קולט וזוכר את שהוא רואה וגם מקרינו שוב לפי רצונו. הוא אינו יכול להביע את עצמו בכל דרך אחרת כיוון שאינו שומע ואינו מסוגל להפיק קולות. על כן פיתח את כל התקשורת על-ידי האור בלבד. הוא גם מסוגל לשנות את התמונה שהוא מקרין בכל רגע ולתאר מצבים שונים כרצונו”.
“וכיצד הוא מבין אותנו, בני האדם”?
“הוא מסוגל להבין אותנו היטב בתנאי שהוא רואה את הדברים. יש לו תחושה והבנה והוא מסיק את ההבנות עלינו מתוך הבעות פנים, תנועות ומצבים. ככל שהוא בוגר יותר וניסיונו רב, הוא מכיר יותר את רצוננו לפי התנהגותנו. מבחינה זו הוא מזכיר כלבים וחיות שעשועים על פני הארץ, אך הוא הרבה יותר נבון מהם. האינטליגנציה שלו דומה לשלנו, אם כי היא שונה ממנה בגלל תכונותיו השונות. יש לו נפש ורגש בעזרתם הוא מבין היטב את תחושותינו. בגלל המגבלה שהבנתו מסתמכת על מראות בלבד, הוא מתאר רגשות ומחשבות מופשטות באמצעות סדרת תמונות הקרובות ביותר לרעיון שברצונו למסור. כושר ההמחשה שלו כה מפותח שלעיתים דרך ההצגה שלו טובה יותר מהמילים שאנו משתמשים בהן בכבדות, אם כי לפעמים יש קושי לבטא רעיונות מופשטים בחוש הראייה בלבד. במצבים כאלה הוא מציג גיליון בו כתובות מילים, אותן כבר למד”.
“איך יתאר למשל שעומד לרדת גשם”?
“הוא יראה מזג אוויר מעונן כשהכול עדיין יבש, ואחר כך יחליף את התמונה למצב של גשם. אם הרמז אינו מספיק יציגו פרט נוסף כמו שעון. המתורבתים שבהם כבר מכירים את הטכנולוגיות והמכשירים שלנו, על כל משמעותם. אם הגשם צפוי בעוד חמש דקות, לדוגמה, ינוע מחוג השעון על קשת המתארת חמש דקות. האנשים המורגלים לגל-עין פיתחו להם הבנה משביעת רצון לשפתם חסרת הקולות. אני עצמי פיתחתי לי שפת תנועות לשם תקשורת עם ידידַי העגולים, והם מבינים אותה מצוין”.
“נפלא”, אמר קורד ושקע בהרהורים. הוא הגה ביתרונות העצומים שהיצורים יכולים להעניק לבני האדם, וחזר והאזין לנער.
“הם מצוינים גם בחשיבה מתמטית. בעיקר לאחר שקלטו את סימני הכתב. בעזרת המסך המצוין לתצוגה הם מפתחים ומציגים לפניך משוואות ותהליכים מסובכים וכן הַתְמָרוֹת מורכבות של צורות גיאומטריות”.
הנער פתח בסידרה של תנועות ועל המסך הופיע ריבוע מדויק. הוא הרים שלוש אצבעות וסימן תנועה אופקית והריבוע נהפך למלבן שבסיסו גדול פי שלושה מגובהו.
לתנועת כף היד בקשֶׁת הגיב גל-עין במלבן עקום על שפת מעגל.
“הרי זה יותר מאשר מחשב משוכלל – חשיבה עצמית, הצגה חזותית ופעולה מיידית ללא תוכניות וללא לוח מקָשים”, קטע קורד את דבריו בהתלהבות גוברת.
“יש לנו סרטי הדרכה המשמשים ללימוד אותיות, מִספרים, מילים וכל ידע אחר. גל-עין לומד מהר מאוד. אני נעזר בהם בבית הספר. אם אני לוקח עימי גל-עין מתורבת אין לי צורך בספרים ובמחברות. הוא זוכר הכול ומקרין לי את השיעורים שוב ושוב”.
קורד הפסיקו בלהיטות. “האם ניסו להסיע את גלי-העין לכוכבים אחרים? התועלת הטמונה בכך שיחיו גם בכוכבים אחרים עשויה להיות עצומה!”
“כן, ניסו, אך תמיד נכשלו. גלי-העין אינם מסוגלים לחיות במקום אחר. הם חדלים להתקיים לאחר מספר שעות”, אמר טימי בצער. “הם זקוקים להרכב המיוחד של המינרלים והמלחים שבמזונם וגם לאטמוספרה המיוחדת של קרימסון. לא ניתן לסגלם להרכב אחר של האוויר כפי שאנו מסוגלים להסתגל בעזרת הגלולות שאנו בולעים מדי יום. הגלולות אינן משפיעות עליהם כלל. אבל מדוע לא תשתעשע מעט עם היצורים החמודים. ראה!” הנער ליטף בחיבה את הפרווה הכחולה של היצור הבוגר. היצור התנדנד קלות, כביטוי של הנאה, סביב רגלו היחידה שצורתה כבסיס שולחן מורחב בתחתיתו. מסַך העין הענק זרח בשפע של צבעים שהתחלפו במהירות לצורות נעימות רבות ומורכבות.
סימפוניה של צבעים נשפכה על פני המסך הטבעי ושינתה ללא הרף את צורותיה וגווניה כיצירת אמנות תנועה. תחילה הופיע אשד פסים בכל צבעי הקשת אשר התנועע כגלי הים בקצב הרמוני המשתנה לסירוגין. גלים רכים ואיטיים ואחריהם חפוזים וסוערים, מתפרצים לשיאים חדים וחוזרים לריטוט קל ושקט. רצועות הגוונים צמצמו את רוחבן והתרבו במספרן ואחר התרחבו עד מאוד ודחקו את חברותיהן העודפות לשיפולי המסך, עד שהעלימו אותן לגמרי. הן התערבבו זו בזו ללא כל סדר ושיטה, אך במיזוגים הרמוניים ובצרופים אסתטיים נפלאים. דומה היה זה למחול טמיר ופלאי. פסי הצבעים המרהיבים התפתלו והסתבכו זה בזה ויצרו מדי רגע תמונות חדשות ושונות בססגוניותן. קבוצת אורחים שחלפה לידם עצרה לצפות בחוויה בקריאות התפעלות נרעשות. גם קורד לא יכול היה להתאפק ונגע בגל-עין בליטוף חיבה. היצור התנודד שוב, ככל הנראה בהתרגשות רבה, והגביר את קצב המחול במסך.
“הוא עוד מעט יצא מגדרו מהתרגשות”, אמר הנער. “הוא עושה זאת כביטוי לאהבתו ולשביעות רצונו. זו הדרך בה הם מביעים את חיבתם, והם רגישים מאוד לחיבה. הם נסערים ומתרגשים בשלל צבעים כאשר הם מגלים שהם רצויים”. רצועות הצבע הסתחררו במהירות והתפתלו במעגלים, בשמיניות ובאליפסות שהשתלבו אלה באלה כשגוונים חדשים נוספים ומתחלפים ללא הפוגה. פתילים ארוכים ודקים נשזרו מרצועות הגוונים, נכרכו כעניבות והתייצבו כאלומות, התמוטטו בערבוביה ונרקמו שוב כרקמת אמנות נהדרת. הפתילים התחדדו לחיצים ארוכים שהתרוצצו על המסך כברקים. אחר התכווצו לנקודות זעירות וריצדו ככוכבים מצובעים, התפזרו לטבעות ולדִיסקאוֹת עגולות, ונשפכו כמפל מרנין של מטבעות צבעוניות. עד מהרה הצטרפה התמונה לתשבץ נפלא – ריבועים-ריבועים התקבצו לפסיפס שהתרחב וגדל לשטיח מכושף המחליף צבעים וצורות ללא הרף. לבסוף נראה שהיצור התעייף מן המאמץ. הצבעים דעכו והתנועה רפתה. מסך העין שַקָט והפך לרקע אחיד בגוון כחול בהיר ורך.
“זהו צבע המנוחה שלו”, הסביר טימי.
קורד שלף מכיסו לוח מצג שטוח ורשם עליו בעט חשמלית מוזהבת.
“מי אתה? היש לך שם?”
על המסך הופיעה מיד תמונתו של גל-עין עצמו בפרוותו הכחולה ועל רקע נוף הכוכב הבהבו אותיות: “אני כחול-מהיר מכוכב קרימסון.”
“מדוע מהיר?” רשם קורד בתימהון.
היצור החביב נטה על צידו בכופפו את עמוד רגלו היחידה עד שהחגורה הטבעית שהקיפה את גופו העגול כצמיג ניצבה שטוחה אל פני הדשא האדום. מראהו היה כעת כצמיג שעיר וכחול המנופח קמעה מצדדיו. מעברו האחר של מסך העין הזדקרה רגלו כסרן אופקי של גלגל. החדקים הגמישים שהיו עד כה צמודים לגופו, בהיקפו, בין חגורת הצמיג לבין מסך העין, התארכו מעט וקצותיהם נפרשו כעלי פרח. הם שימשו כידיים זעירות שאיזנו ותמכו את הצמיג הניצב. קצות החדקים נעו ודחקו בקצב כמשוטים או כרגליים קטנות והצמיג החל להתגלגל. תחילה באיטיות ואחר-כך במהירות הולכת וגדלה, כשהחדקים דוחפים ומאיצים זה אחר זה לסירוגין. המראה הזכיר ספינת נהרות עתיקה שהונעה בגלגל משוטים. תוך כדי גלגולו אסף כחול מהיר את רגלו היחידה כשהיא מתקצרת באורכה ומתרחבת כמעט עד קוטרו של הצמיג כדי להיות טבור עגול בצידו של הגלגל. תשעת החדקים המשיכו לדחוף קדימה והגלגל הסתחרר, צבר מהירות ושעט כסופה על פני שדה הארגמן. כשהגיע לפאת השדה המרוחקת נטה על צידו, תיאר קשת רחבה וחזר בדהרה לעבר החבורה מבלי להאט אף במעט. מהירותו היתה בלי ספק מרשימה, אך עדיין נכונה לצופים הפתעה כיוון שטרם גילה את מלוא יכולתו. בהיותו קרוב לחבורה כמאתיים מטרים, הבחינו שקוטר הטבור מתכווץ תוך שהוא מתארך שוב לצורת סרן אופקי לקרקע. השינוי נעשה בבת אחת וכתוצאה מכך ניתר כחול-מהיר מיד, במשנה מהירות קדימה. היצור הסתער לעבר החבורה כחץ שלוח עד שכולם נרתעו בבהלה וניסו לסור מדרכו בחיפזון, אלא שלא היה צורך בכך. בהגיעו כדי שלושים מטרים מהם הצטמקה שוב רגלו הגמישה לכדי טבור שטוח. שולי הטבור התרחבו ונמתחו הצידה עד לקוטרו הגדול של הצמיג כך שהיצור נראה עתה כעין קופסת-שימורים עגולה הפתוחה מצידה האחד. מהירותו נבלמה כמעט לגמרי והוא התגלגל לעברם עד כדי כחמישה מטרים מהם. אז נטה מעט על צידו, הֵחֵל בתפנית, פרַשׂ שוב הצידה את רגלו כשהיא נטויה ומזדקרת בשיפוע קל לפני הקרקע. כחול מהיר פרץ שוב בדהרה כרוח סערה כשהוא מתאר סביב לחבורה מעגל רחב כסביבון ענק המתגלגל על צידו. כשהשלים מספר הקפות פרש את טבורו שוב לצורת פרח, או גביע, האט והשתמש גם בחדקיו לבלימה מוחלטת ועצר לידם כשהוא נוטה על צידו ונשען על כף רגלו הרחבה. הוא הרים את פניו ונצנץ בצבעיו בחן רב.
חלפו דקות ארוכות של התרגשות בלתי-מסויגת עד שהספיקה החבורה להחליף דעות ורשמים על ההצגה המרשימה. כשנרגעו לבסוף גילה טימי ידענות ופתח בהסבר מדעי על מרוצתו של כחול מהיר.
“גל-עין משנה את מהירותו בדרך פיסיקלית מחוכמת שפיתח באופן טבעי. גופו המסתובב אוגר אנרגיית סיבוב. כאשר פלג גופו הגמיש מאוד נפרָשׂ בשוליים, נעשֶׂה מומנט האינרציה (כוח ההתמדה של הסיבוב) של גופו העגול גדול מאוד. מכיוון שהתנע הזוויתי (או בשפה פשוטה – כמות תנועת הסיבוב) של הגלגל המסתובב אינו משתנה – פוחתת מהירותו ביחס הפוך לגידול מומנט האינרציה. באוספו את מסת פלג גופו אל המרכז קָטֵן מומנט האינרציה ועולה שוב המהירות במידה המפליאה כפי שנוכחתם לראות. בעיקרון הזה משתמשת גם רקדנית בלט הסבה על חרטום נעלה כשידיה פרושות לצדדים. כשהיא מורידה את ידיה מתכנסת כל מסת גופה קרוב למרכז הסיבוב ומהירותה גוברת עד לסחרור כסביבון מהיר. לגל-עין גם מערכת שווי משקל ג’ירוסקופית מופלאה ורגישה ביותר. למרות דהירתו המהירה והסחרור הוא חש בכל רגע את מצבו כלפי הקרקע ואינו מאבד מיציבותו כלל. שפת מסך-העין מתקמרת ומקיפה מעט גם את צידו של האזור העגול הנראה כצמיג, כך שהוא מסוגל לראות גם את אשר מלפניו למרות שעיקר עינו פונה לצד אחד. אין לו אברים המאפשרים לו פניה לצדדים ממסלול מרוצתו, אך הטבע דאג גם לכך. סוליית ‘הצמיג’ עשויה שרירים קשים וגמישים. כאשר יחפוץ לפנות שמאלה או ימינה, ירפה מעט את השרירים באחד הצדדים של הסוליה העגולה, כאילו שיצא אוויר מצד אחד של צמיג של רכב קרקע. אז נוטה מעט היצור המסתובב על צידו והטיה זו גורמת לפעולה נקיפה (פרצסיה) על ה’סביבון’ החי, והוא פונה ימינה או שמאלה כרצונו”.
אנו רואים עיקרון זהה פועל על סביבון המתגלגל על הרצפה, כאשר בנוסף לסיבוב סביב עצמו, הוא גם מחולל כעין ריקוד הקפות סביב צירו. כוח הכבידה הוא המשפיע על ריקוד הסביבון וכך גם פועל משקל גל-עין על מקום התרככות שרירי ‘הצמיג’, וגורם לתנועה הצידה.
אין עדיין תגובות