“במדיטציות הארוכות שלי הפכו פסוקי התורה לחבריי הטובים ביותר. אני זוכרת שלפעמים המילה ‘אלוהים’ הייתה יושבת שם – על קצה הלשון שלי – במשך שעות וימים שלמים. ואז ידעתי: התורה איננה זרה לאותו שקט אשר חקרתי עוד ועוד בתוך עצמי. התורה היא למעשה התוכן הנצחי של אותו השקט. ואכן, ככל שהעמקתי באותו שקט, גדלה ופרחה אהבתי לתורה”.
בספרה התורה והמדיטציה מביאה רחל (גולד) בן־צבי פרשנויות אישיות לשני הפסוקים הראשונים של ספר בראשית, ומתארת את המחשבות שמעורר בה סיפור הבריאה ואת השלמות שמתבטאת בו. התורה היא אינסופית, ותרגול של המדיטציה הטרנסנדנטלית עוזר לנו להכיר אותה בתור שכזאת.
אין עדיין תגובות